מסכת עבודה זרה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=26 מסכת עבודה זרה] יש 5 פרקים, ו75 דפים. | ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=26 מסכת עבודה זרה] יש 5 פרקים, ו75 דפים. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]], ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. תניא נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן, כי הא דמר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא, אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר דצה עשרה זימני בארעא, פסק הב ליה למר יהודה, א"ל באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, א"ל מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה. איכא דאמרי א"ל אידכר מאי עבדת באורתא/ | אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]], ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. תניא נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן, כי הא דמר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא, אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר דצה עשרה זימני בארעא, פסק הב ליה למר יהודה, א"ל באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, א"ל מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה. איכא דאמרי א"ל אידכר מאי עבדת באורתא/ | ||
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16044&hilite=40f7d5c6-1283-452c-93e3-0bf4d17e3e72&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=339 | [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשד"מ]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16044&hilite=40f7d5c6-1283-452c-93e3-0bf4d17e3e72&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=339 חלק ד'].}} מקשה: למה נעץ אץ סכין בקרקע דווקא אחרי שנתן לטאבי בר טובי, הרי אין כל טירחה מיותרת בא ינעץ את הסכין בקרקע קודם לכן, ולכן גם אם לא היה בטוח שהוא פרוש למה לא נעץ את הסכין בקרקע קודם לכן. ועוד, גם אם היה בטח שהוא לא פרוש, אין זו סיבה להכשילו באיסור. | ||
הרבי מסביר כי מדויק במעשה זה שהוא היה בקי בדינים. ולכן לא נעץ את הסכין לפני ש'''הוא''' אכל, כי אין דרכו של חכם לעשות דברים ללא צורך. ועוד, שמכיון שלא היה גוי, הרי אין מניחין אותן לחדש דיני שלא מדעתן{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"ט.}} גם אם עשו כדי לקבל שכר{{הערת שוליים|רמב"ם שם ה"י.}} | הרבי מסביר כי מדויק במעשה זה שהוא היה בקי בדינים. ולכן לא נעץ את הסכין לפני ש'''הוא''' אכל, כי אין דרכו של חכם לעשות דברים ללא צורך. ועוד, שמכיון שלא היה גוי, הרי אין מניחין אותן לחדש דיני שלא מדעתן{{הערת שוליים|[[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"י ה"ט.}} גם אם עשו כדי לקבל שכר{{הערת שוליים|רמב"ם שם ה"י.}} | ||
והטעם שלא חתך את הסכין כשהביאו לבאטי הוא כדי לא להכשיל את הרואי שיחשבו שישראל גמור הוא למרות שהיה עבדו של רב יהודה, ואם קיבל גט שחרור - הרי גם אז אינו מכשילו, שהרי אינו מכריחו לאכול את המאכל. | והטעם שלא חתך את הסכין כשהביאו לבאטי הוא כדי לא להכשיל את הרואי שיחשבו שישראל גמור הוא למרות שהיה עבדו של רב יהודה, ואם קיבל גט שחרור - הרי גם אז אינו מכשילו, שהרי אינו מכריחו לאכול את המאכל. | ||
גרסה מ־22:33, 30 ביולי 2010
במסכת עבודה זרה יש 5 פרקים, ו75 דפים.
המסכת עוסקת בדיני עבודה זרה, גדרה, חיובי הריחוק, ואיבודה מהעולם.
קישור סוף המסכתא לתחילתה
בסיום המסכת [1]מובא: אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר רב הונא בריה דרב יהושע, ובקרקע שאינה עבודה. אמר רב כהנא ובסכין יפה שאין בה גומות. תניא נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן, כי הא דמר יהודה ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא, אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר דצה עשרה זימני בארעא, פסק הב ליה למר יהודה, א"ל באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, א"ל מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה. איכא דאמרי א"ל אידכר מאי עבדת באורתא/
הרבי[2] מקשה: למה נעץ אץ סכין בקרקע דווקא אחרי שנתן לטאבי בר טובי, הרי אין כל טירחה מיותרת בא ינעץ את הסכין בקרקע קודם לכן, ולכן גם אם לא היה בטוח שהוא פרוש למה לא נעץ את הסכין בקרקע קודם לכן. ועוד, גם אם היה בטח שהוא לא פרוש, אין זו סיבה להכשילו באיסור.
הרבי מסביר כי מדויק במעשה זה שהוא היה בקי בדינים. ולכן לא נעץ את הסכין לפני שהוא אכל, כי אין דרכו של חכם לעשות דברים ללא צורך. ועוד, שמכיון שלא היה גוי, הרי אין מניחין אותן לחדש דיני שלא מדעתן[3] גם אם עשו כדי לקבל שכר[4]
והטעם שלא חתך את הסכין כשהביאו לבאטי הוא כדי לא להכשיל את הרואי שיחשבו שישראל גמור הוא למרות שהיה עבדו של רב יהודה, ואם קיבל גט שחרור - הרי גם אז אינו מכשילו, שהרי אינו מכריחו לאכול את המאכל.
אלא יש להקשות למה לא חשש מהאיסור של לפני עור לר תתן מכשול, שמא יאכל טאבי מפני כבוד המלך שהרי מדובר בתי עברי דנהרא שלא היה אוכל אם לא מפני כבוד המלך[5] ומתרץ הרבי שמדובר בספק בלבד, ובפרט לפי הגיעות שספיקא דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן, וודאי שגוי לא מצווה על כך.
אודות שני הדיעות מה אמר לו שבור מלכא, מבאר הרבי כי הם חלוקים אם העיקר היא הסיבה שגרמה לו לדעת איך הוא עבד, או המסובב - שהוא עבד. זו גם הקשר לראש המסכתא אם גורסים "אידיהן" או "עידיהן" כפירוש הגמרא[6] "מאי טעמא לא תני עידיהן אמר לך תברא עדיף ומאן דתני עידיהן מאי טעמא לא תני אידיהן אמר לך מאן קא גרים להו תברא עדות שהעידו בעצמן הלכך עדות עדיפא", היינו שהם חלוקים אם הסיבה עדיפא - הסיבה, או המסובב.
ביאורי הרבי
- ה ב. בארבעה פרקים כו' ובערב יום טוב. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 64 (עמ' 76)
- מד א. כתר דוד הולמתו. לקוטי שיחות עמ' 102 (עמ' 155)
- מה, א. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה... דע שיש שם עבודת כוכבים. לקוטי שיחות עמ' 69 הערה 12 (עמ' 82)
- מו ב. יש שנוי לנעבד או אין שנוי לנעבד. לקוטי שיחות חי"ז עמ' 136 (עמ' 149)
- נג ב. מכדי ירושה היא להם מאבותיהם. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 87 הערה 56 (עמ' 100)
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||