סמיכה לרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סמיכה''' היא כאשר רב | '''סמיכה''' היא כאשר [[רב]] שהוא בעצמו סמוך מהדור הקודם להוראה, סומך רב אחר להוראה. | ||
=== מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה === | === מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה === | ||
מקור הסמיכה, היא בגמרא סנהדרין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]</REF>, אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר סמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק רבינו הקדוש סמיכה | מקור הסמיכה, היא בגמרא סנהדרין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]</REF>, אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר סמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק [[רבינו הקדוש]] סמיכה ל[[רב (אמורא|רב]] להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד ל[[רבה בר בר חנה]]. | ||
על ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשך הארת [[יסוד]] [[אבא]] בהנסמך, וזוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.</REF> | על ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשך הארת [[יסוד]] [[אבא]] בהנסמך, וזוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.</REF> | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== הסמיכה כיום === | === הסמיכה כיום === | ||
עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת ש"פ חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור. | |||
עד רבינא | |||
בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה.<REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום] </REF> | בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה.<REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום] </REF> | ||
גרסה מ־21:56, 30 ביולי 2010
סמיכה היא כאשר רב שהוא בעצמו סמוך מהדור הקודם להוראה, סומך רב אחר להוראה.
מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה
מקור הסמיכה, היא בגמרא סנהדרין[1], אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר סמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק רבינו הקדוש סמיכה לרב להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד לרבה בר בר חנה.
על ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשך הארת יסוד אבא בהנסמך, וזוכה לקבל הארה מאצילות ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רבי" בתוספת יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת בינה, בסדר ההשתלשלות מעילה לעלול.[2]
למרות שמשה רבינו סמך את יהושע בידו, הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.[3]
הסמיכה כיום
עד רבינא ורב אשי היו סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו, ובהם הסתיים הדבר[4]. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור.
בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה.[5]
בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה.
יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי יוסף רוזי'ן, הידוע בשם הראגאטשובר.