מסכת הוריות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
במסכת מחלוקת גדולה בין [[תנאים]], האם כל שבט בישראל הוא קהל לעצמו, או שדווקא כלל ישראל יחד מכונה קהל. ישנם ביאורים של הרבי למחלוקת זו{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=58 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)].}}. | במסכת מחלוקת גדולה בין [[תנאים]], האם כל שבט בישראל הוא קהל לעצמו, או שדווקא כלל ישראל יחד מכונה קהל. ישנם ביאורים של הרבי למחלוקת זו{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=58 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)].}}. | ||
בסוף המסכת מובא שאלה שנשאלה מי עדיף סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף. הרבי מסביר כי שאחה זו היא סמיכות למה שכתוב במסכת א לני זה, שרבי מאיר ורבי נתן היה להם קפידא על כבוד תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את רבן מליאל מנשיאותו, וזאת על דיי שישאלו אוו שאלה ב[[מסכת עוקיצן]] בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למללל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו. רבי יעקב שמע מכך, וחששש שמא תגרם חלילה בושה לרבן מליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו ולמד מסכת עקוצין בקול ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסת כהוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים. | |||
אם כי הרבי מקשה כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה ריש לקי שבבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את ריב מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואםכ ן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הריםף אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים. | |||
=== ביאורי הרבי === | === ביאורי הרבי === | ||
גרסה מ־17:01, 30 ביולי 2010
במסכת הוריות יש 3 פרקים ו12.5 דפים.
המסכת עוסקת בדיני בית דין שטעו בהוראתם, והקרבן אותם צריכים להביא העושים את החטא על פי הוראתם. במסכת מבוארים גם דיני הקרבת קרבנות של נשיא, כהן גדול והדיוט.
במסכת מחלוקת גדולה בין תנאים, האם כל שבט בישראל הוא קהל לעצמו, או שדווקא כלל ישראל יחד מכונה קהל. ישנם ביאורים של הרבי למחלוקת זו[1].
בסוף המסכת מובא שאלה שנשאלה מי עדיף סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף. הרבי מסביר כי שאחה זו היא סמיכות למה שכתוב במסכת א לני זה, שרבי מאיר ורבי נתן היה להם קפידא על כבוד תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את רבן מליאל מנשיאותו, וזאת על דיי שישאלו אוו שאלה במסכת עוקיצן בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למללל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו. רבי יעקב שמע מכך, וחששש שמא תגרם חלילה בושה לרבן מליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו ולמד מסכת עקוצין בקול ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסת כהוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים.
אם כי הרבי מקשה כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה ריש לקי שבבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את ריב מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואםכ ן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הריםף אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים.
ביאורי הרבי
- ד ב. מחלוקת ת"ק ורבי יהודה, אי שבט איקרי קהל. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 43 (עמ' 58)
- ח א. איזו היא מצוה שהיא שקולה ככל המצוות, הוי אומר זו עבודת כוכבים. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 53 (עמ' 74)
- י א. אין על גביו אלא ה' אלקיו. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)
- יב ב. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 206 (עמ' 215)
- יג ב. כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית מחזיר לימוד של שבעים שנה. התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2042 (עמ' 296)
- ירושלמי פ"ג ה"כ. אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום, בשעירה היה מתכפר, כהדיוט. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||