שמש – הבדלי גרסאות

גרסה מ־13:45, 1 בינואר 2026

המונח "שמש" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שמש (פירושונים).

השמש היא משבעת כוכבי הלכת, ואחד מהנבראים הגדולים ביותר שבריאתם נכתבה בפירוש בסדר ששת ימי בראשית.

מהותה

השמש היא בעלת חומר וצורה^[1]. הצורה שבה - שהיא בחינת הרוחניות שלה, היא המניעה את גוף השמש לנוע במהירות רבה - 'כמה אלפי פרסאות'. שהרי גוף השמש שרחבו 11,000 אלפים פרסאות ובסבוב אחד הולך כמה עשרות אלפי פרסאות, וכל זאת מתוך רצון להשתחוות לפני ה'^[2]. יש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מהמלאכים.^[3]

גודלה

כתב הרמב"ם שגודלה של השמש, הוא כקס"ז [167] פעמים מגודל כדור הארץ [4][./שמש#cite_note-4 [4]].

יש המקשים, שמחקרים מדעיים כתוב יחס גדול של 5/4 מליון פעמים ויותר. הרבי השיב על כך, שכמו בשאר הקושיות "המדעיות" מסוג זה - המקשן עם הארץ גם במדע, והתירוץ על כך הוא, שהיחס של 5/4 מליון ויותר הוא בנוגע לכמות (Volume), ואילו ברמב"ם המדובר על הקוטר.

ערך הקוטר (Diametre) הנ"ל המובא בספר התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא קס"ז [167]), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות בתנועת כווץ והתפשטות מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין ורק "רואים" את השפעתן, - ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance [=התפרצויות], אבל לפעמים על כל פנים ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש יותר מן ק"ע [170] פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אחר כך^[5].

המרחק בינה לכדור הארץ

על פי חכמינו^[6], לפני חטא אדם הראשון היה קרובה של החמה לארץ [=כדור הארץ] בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר.

הילוכה

מכיון שאף אנשי המחקר החליטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את כדור הארץ או ההיפך, ואין זה מפאת חוסר במידע או ביכולת להסקת מסקנות, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים בתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, ועל כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ^[7].

הרבי הכריז זאת ברבים ואף התדיין על כך עם פרופסורים המתמחים בנושא, בשל כך אישר הרבי לפרסם את השקפתו זו, הרבי אף הדגיש שבשונה מתפיסות המדע בעבר, תפיסות המדע המודרני אינן סותרות למאמין בכך שהשמש סובבת את כדור הארץ^[8].

ליקוי חמה

ליקוי חמה מלא הוא מצב בו הירח חוצץ בין השמש וכדור הארץ וגורם להסתרתה. סוג זה של ליקוי נפוץ יותר מליקוי לבנה^[9], אך הסיכוי לראות ליקוי חמה מלא בכל נקודת ישוב הוא נדיר ומתרחש רק אחד לכמה מאות שנים, לעומת ליקוי לבנה שקל יותר לצפות בו, הבדל הנובע מגודל הכוכבים^[10].

מקובל מפי חז"ל^[11] על הפסוק "מאותות השמים אל תחתו", שבזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין הם צריכים לחשוש מליקויי החמה או הלבנה. עם זאת, למרות שאין מה לחשוש מכך, מהווה הדבר באופן כללי סימן רע לכל העולם כולו.

הרבי מסביר^[12] שהקב"ה קבע מראש שיהיו בעולם זמנים של ליקוי מאורות שבזמנים אלו המזל הרע ישלוט בעולם וליקוי המאורות יהווה סימן לכך, אך כאשר בני ישראל מתנהגים כראוי, אין להם ממה לחשוש היות ואין על מה להעניש אותם ובשל כך אין לשליטת המזל הרע שום משמעות עבורם, ובנוסף לכך, גם מעצם ההטיה השלילית שבזמן זה (בתכונות הנפש וכדומה) אין להם מה לחשוש, היות שישראל יכולים על ידי עבודתם בקיום התורה והמצוות להתעלות מעל לשליטת הגלגלים והמזלות.

עניינה על פי חסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם

אור השמש בשמש

מקורות

הרבי מליובאוויטש, בספר שערי אמונה

קישורים חיצוניים

ליקוי חמה: מה אומר הרבי על המאורע הייחודי?, בתוך שבועון בית משיח

הערות שוליים

↑ דרך מצוותיך מצוות מילה
↑ שם
↑ רמב"ם הלכות יסודי התורה.
↑ שער היחוד והאמונה פ"ז, על פי פסק הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח (ודייק יותר בהקדמה לפרוש המשניות "קס"ו וג' שמיני פעם"). - הרבי.
↑ הרבי, שערי אמונה.
↑ מדרש רבה, ז, י.
↑ הרבי, שערי אמונה.
↑ מכתב מתאריך ראש חודש כסלו תשל"ו, שבועון כפר חב"ד גליון 2120 עמ' 11
↑ בכל שנה יש בין שניים לשבעה ליקויים, כאשר רובם הם ליקויי חמה.
↑ כדור הארץ גדול מהירח, ובשעת הליקוי הוא מכסה את כל שטחו וקל לצפות בזה מכל מקום, לעומת זאת הצל שהירח יוצר על השמש, הוא קטן ביחס לגודל השמש, ופעמים רבות ניתן לראות אותו רק מאזורים לא מיושבים, דוגמת אוקיינוסים ומדברות.
↑ מסכת סוכה כט, א.
↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 7 ואילך.

[1] דרך מצוותיך מצוות מילה

[2] שם

[3] רמב"ם הלכות יסודי התורה.

[4] שער היחוד והאמונה פ"ז, על פי פסק הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח (ודייק יותר בהקדמה לפרוש המשניות "קס"ו וג' שמיני פעם"). - הרבי.

[5] הרבי, שערי אמונה.

[6] מדרש רבה, ז, י.

[7] הרבי, שערי אמונה.

[8] מכתב מתאריך ראש חודש כסלו תשל"ו, שבועון כפר חב"ד גליון 2120 עמ' 11

[9] בכל שנה יש בין שניים לשבעה ליקויים, כאשר רובם הם ליקויי חמה.

[10] כדור הארץ גדול מהירח, ובשעת הליקוי הוא מכסה את כל שטחו וקל לצפות בזה מכל מקום, לעומת זאת הצל שהירח יוצר על השמש, הוא קטן ביחס לגודל השמש, ופעמים רבות ניתן לראות אותו רק מאזורים לא מיושבים, דוגמת אוקיינוסים ומדברות.

[11] מסכת סוכה כט, א.

[12] לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 7 ואילך.

[1]

[2]

[3]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==מהותה==
-השמש היא בעלת חומר וצורה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מילה}}. והצורה שבה שהיא בחינת הרוחניות שלו, היא המניעה את גוף השמש ללכת כמה אלפי פרסאות, שהרי גוף השמש שרחבו 11,000 אלפים פרסאות ובסבוב אחד הולך כמה עשרות אלפי פרסאות, וכל זאת מתוך רצון להשתחוות לפני ה'{{הערה|שם}}. יש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מה[[מלאכים]].{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה.}}
+השמש היא בעלת חומר וצורה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מילה}}. הצורה שבה - שהיא בחינת הרוחניות שלה, היא המניעה את גוף השמש לנוע במהירות רבה - 'כמה אלפי פרסאות'. שהרי גוף השמש שרחבו 11,000 אלפים פרסאות ובסבוב אחד הולך כמה עשרות אלפי פרסאות, וכל זאת מתוך רצון להשתחוות לפני ה'{{הערה|שם}}. יש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מה[[מלאכים]].{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה.}}
 == גודלה ==
-כתב [[הרמב"ם]] שגודלה של השמש, הוא כקס"ז פעמים מגודל [[כדור הארץ|כדור הארץ{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ז, על פי פסק [[הרמב"ם]] בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח
+כתב [[הרמב"ם]] שגודלה של השמש, הוא כקס"ז [167] פעמים מגודל [[כדור הארץ|כדור הארץ{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ז, על פי פסק [[הרמב"ם]] בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח
 (ודייק יותר בהקדמה לפרוש ה[[משניות]] "קס"ו וג' שמיני פעם"). - הרבי.}}]][./שמש#cite_note-4 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[4]</nowiki></span>].
-יש המקשים, שבספר התכונה כתוב אחרת - 5/4 מליון פעמים ויותר. הרבי השיב על כך, שכמו בשאר הקושיות "המדעיות" מסוג זה - המקשן עם הארץ גם במדע!
+יש המקשים, שמחקרים מדעיים כתוב יחס גדול של 5/4 מליון פעמים ויותר. הרבי השיב על כך, שכמו בשאר הקושיות "המדעיות" מסוג זה - המקשן עם הארץ גם במדע, והתירוץ על כך הוא, שהיחס של 5/4 מליון ויותר הוא בנוגע לכמות (Volume), ואילו ברמב"ם המדובר על הקוטר.
-והתירוץ על כך הוא, הנאמר בתכונה 5/4 מליון ויותר הוא בנוגע לכמות (Volume), ואילו ברמב"ם המדובר על הקוטר.
-ערך הקוטר (Diametre) הנ"ל המובא בספר התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא קס"ז), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות בתנועת כווץ והתפשטות מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין ורק "רואים" את השפעתן, - ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance, אבל לפעמים על כל פנים ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש
+ערך הקוטר (Diametre) הנ"ל המובא בספר התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא קס"ז [167]), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות בתנועת כווץ והתפשטות מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין ורק "רואים" את השפעתן, - ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance [=התפרצויות], אבל לפעמים על כל פנים ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש יותר מן ק"ע [170] פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אחר כך{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=4a2edce3-c116-4477-bf39-ec6ee2cf9876&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=176 הרבי, שערי אמונה].}}.
-יותר מן ק"ע פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אחר כך{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=4a2edce3-c116-4477-bf39-ec6ee2cf9876&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=176 הרבי, שערי אמונה].}}.
-== המרחק בינה לארץ ==
+== המרחק בינה לכדור הארץ ==
-על פי חכמינו{{הערה|מדרש רבה, ז, י.}}, לפני חטא [[אדם הראשון]] היה קרובה של החמה לארץ בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר.
+על פי חכמינו{{הערה|מדרש רבה, ז, י.}}, לפני חטא [[אדם הראשון]] היה קרובה של החמה לארץ [=[[כדור הארץ]]] בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר.
 == הילוכה ==
-מכיון שאף אנשי המחקר החליטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את [[כדור הארץ]] או ההיפך, ואין זה מפאת חוסר מידע או חשיבה פרמטיבית, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים בתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, ועל כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=185 הרבי, שערי אמונה].}}.
+מכיון שאף אנשי המחקר החליטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את [[כדור הארץ]] או ההיפך, ואין זה מפאת חוסר במידע או ביכולת להסקת מסקנות, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים בתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, ועל כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=185 הרבי, שערי אמונה].}}.
-הרבי הכריז זאת ברבים ואף התדיין על כך עם פרופסורים המתמחים בנושא, בשל כך אישר הרבי לפרסם את השקפתו זו, הרבי אף הדגיש שבשונה מהמדע הפטולומאי והמדע של ימי הביניים שדגלו בהשקפות שונות, תפיסות המדע המודרני אינן סותרות למאמין בכך שהשמש סובבת את כדור הארץ{{הערה|מכתב מתאריך [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשל"ו]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2120 עמ' 11}}.
+הרבי הכריז זאת ברבים ואף התדיין על כך עם פרופסורים המתמחים בנושא, בשל כך אישר הרבי לפרסם את השקפתו זו, הרבי אף הדגיש שבשונה מתפיסות המדע בעבר, תפיסות המדע המודרני אינן סותרות למאמין בכך שהשמש סובבת את כדור הארץ{{הערה|מכתב מתאריך [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשל"ו]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2120 עמ' 11}}.
 ==ליקוי חמה==