משגיח כשרות – הבדלי גרסאות
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== מקור הלכתי == | == מקור הלכתי == | ||
משגיח כשרות נסמך על הכלל ההלכתי הקובע שעד אחד נאמן באיסורין לפיו כל יהודי שאינו מוחזק כגזלן או שקרן יכול לקבוע על מאכל שכשר וניתן יהיה לסמוך על דבריו. בשונה מדיני עדות ממונית, בדיני איסורים מספיק עד בודד, וגם אדם שיש לו נגיעה בדבר (כמו מוכר או יצרן) נאמן, כל עוד לא נפסל. | משגיח כשרות נסמך על הכלל ההלכתי הקובע שעד אחד נאמן באיסורין{{הערה|[[תלמוד בבלי|גמרא]] [[מסכת גיטין]] ב:}} לפיו כל יהודי שאינו מוחזק כגזלן או שקרן יכול לקבוע על מאכל שכשר וניתן יהיה לסמוך על דבריו. בשונה מדיני עדות ממונית, בדיני איסורים מספיק עד בודד, וגם אדם שיש לו נגיעה בדבר (כמו מוכר או יצרן) נאמן, כל עוד לא נפסל. | ||
במקרים מסוימים [[חז"ל]] קבעו שלא ניתן לסמוך על אנשים מסוימים: [[עם הארץ]] לא ניתן לסמוך על דבריו שהפריש תרומות ומעשרות ופירותיו נקראים דמאי (ספק אם עושרו), ובמקרים אלו נדרש לעשר מספק ללא ברכה. מקרים אלו מדגישים את הצורך במינוי גורם מפקח שיאמת את תהליכי הכשרות. | במקרים מסוימים [[חז"ל]] קבעו שלא ניתן לסמוך על אנשים מסוימים: [[עם הארץ]] לא ניתן לסמוך על דבריו שהפריש תרומות ומעשרות ופירותיו נקראים דמאי (ספק אם עושרו), ובמקרים אלו נדרש לעשר מספק ללא ברכה. מקרים אלו מדגישים את הצורך במינוי גורם מפקח שיאמת את תהליכי הכשרות. | ||