![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
השמטות – הבדלי גרסאות
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[הרבי]] במכתב לרב [[שלמה יוסף זווין]] לגבי ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.}}. | [[הרבי]] במכתב לרב [[שלמה יוסף זווין]] לגבי ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.}}. | ||
גם תורת מנחם לאחר הדפסת כמות מכובדת של כרכים, הדפיסו את כל הכרכים בהדפסה חוזרת, תוך תיקון כל הטעויות והוספת קטעים חדשים שהגיעו לידם, וכן הדפיסו כרך בפני עצמו, למי שקנה את ההוצאה הקודמת, שבו היו צילומים של הדפים שנוספו/תוקנו.<ref>הספר קיים באוצר החכמה.</ref> | גם תורת מנחם לאחר הדפסת כמות מכובדת של כרכים, הדפיסו את כל הכרכים בהדפסה חוזרת, תוך תיקון כל הטעויות והוספת קטעים חדשים שהגיעו לידם, וכן הדפיסו כרך בפני עצמו, למי שקנה את ההוצאה הקודמת, שבו היו צילומים של הדפים שנוספו/תוקנו.<ref>הספר קיים באוצר החכמה.</ref> | ||
== הערות שוליים == | |||
{{קצרמר}} | {{קצרמר}} | ||
[[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]] | [[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]] | ||
גרסה מ־14:42, 3 באוקטובר 2025
השמטות (או השמטה) הוא כינוי לקטעים שהושמטו מספרים ומדברי דפוס, מסיבות שונות ומגוונות.
השמטות מספרי רבותינו נשיאנו
ההשמטות בספרי רבותינו נשיאנו נבעו לרוב, מכך שהכילו ביטויים חריפים, או מפני שהדברים היו משנה ראשונה. ישנם גם השמטות שהושמטו בטעות, או בשל כך שלא היו בידי המדפיסים בשעה שהודפסו הספרים.
השמטות מתורת שלום
הרבי במהלך הדפסת הספר "תורת שלום" לאדמו"ר הרש"ב, השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' אברהם פריז העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה[1]. הרבי במכתב לר' יעקב לנדא כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות[2], והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו[3].
השמטות משיחות הרבי
המניחים קיבלו מהרבי שלא כל מה שנאמר ברבים בשבת, הוא נועד לפרסום, והם נאמרו בכוונה בשבת[4], וכן מספרים שהיה ברור להם שדיבורים חריפים, ובמיוחד לאיש פרטי יושמטו.
בתורת מנחם ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת תשס"ד קובצו כל ההשמטות מהשנים תשמ"ב - תשמ"ח על ידי ישיבת תומכי תמימים מלבורן בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים".
בחול המועד סוכות תשמ"ט, נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם בארץ ישראל נוהגים לקרוא בתורה פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מההנחה. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל.
| ערך מורחב – קריאת התורה בסוכות |
השמטות בגלל טעויות
הרבי במכתב לרב שלמה יוסף זווין לגבי האנציקלופדיה התלמודית כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו[5].
גם תורת מנחם לאחר הדפסת כמות מכובדת של כרכים, הדפיסו את כל הכרכים בהדפסה חוזרת, תוך תיקון כל הטעויות והוספת קטעים חדשים שהגיעו לידם, וכן הדפיסו כרך בפני עצמו, למי שקנה את ההוצאה הקודמת, שבו היו צילומים של הדפים שנוספו/תוקנו.[6]
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרבי, אגרות קודש, ח"ב ע' קמט, באתר היברובוקס - ^ לכאורה אין זה קשור להשמטות, כי אם זה פשוט שהרבי לא ידע [בדע"ת] שיש אצל הרי"ל שיחות של הרבי הרש"ב. לפועל לא ידוע לנו שרי"ל שלח לרבי שיחות של אדמו"ר הרש"ב.
- ^ אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.
- ^ תורתו של משיח, עמ' 14. [נראה שהקישור לא פעיל.]
- ^ אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.
- ^ הספר קיים באוצר החכמה.