השמטות – הבדלי גרסאות
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''השמטות''' (או '''השמטה''') הוא כינוי לקטעים שהושמטו מספרים ומדברי דפוס, מסיבות שונות ומגוונות. | '''השמטות''' (או '''השמטה''') הוא כינוי לקטעים שהושמטו מספרים ומדברי דפוס, מסיבות שונות ומגוונות. | ||
==השמטות מספרי רבותינו נשיאנו== | |||
ההשמטות בספרי [[רבותינו נשיאנו]] נבעו לרוב, מכך שהכילו ביטויים חריפים, או מפני שהדברים היו משנה ראשונה. ישנם גם השמטות שהושמטו בטעות, או בשל כך שלא היו בידי המדפיסים בשעה שהודפסו הספרים. | ההשמטות בספרי [[רבותינו נשיאנו]] נבעו לרוב, מכך שהכילו ביטויים חריפים, או מפני שהדברים היו משנה ראשונה. ישנם גם השמטות שהושמטו בטעות, או בשל כך שלא היו בידי המדפיסים בשעה שהודפסו הספרים. | ||
===השמטות מתורת שלום=== | ===השמטות מתורת שלום=== | ||
הרבי במהלך הדפסת הספר "[[תורת שלום]]" ל[[אדמו"ר הרש"ב]], השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' [[אברהם פריז]] העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד=175}}}}. הרבי במכתב לר' [[יעקב לנדא]] כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות, והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.}}. | הרבי במהלך הדפסת הספר "[[תורת שלום]]" ל[[אדמו"ר הרש"ב]], השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' [[אברהם פריז]] העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד=175}}}}. הרבי במכתב לר' [[יעקב לנדא]] כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות<ref>לכאורה אין זה קשור להשמטות, כי אם זה פשוט שהרבי לא ידע [בדע"ת] שיש אצל הרי"ל שיחות של הרבי הרש"ב. לפועל לא ידוע לנו שרי"ל שלח לרבי שיחות של אדמו"ר הרש"ב.</ref>, והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.}}. | ||
===השמטות משיחות הרבי=== | ===השמטות משיחות הרבי=== | ||
| שורה 16: | שורה 14: | ||
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ט]], נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם ב[[ארץ ישראל]] נוהגים [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מה[[הנחה]]. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל.{{ערך מורחב|קריאת התורה בסוכות}} | ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ט]], נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם ב[[ארץ ישראל]] נוהגים [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מה[[הנחה]]. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל.{{ערך מורחב|קריאת התורה בסוכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | == השמטות בגלל טעויות == | ||
[[הרבי]] במכתב לרב [[שלמה יוסף זווין]] לגבי ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו{{הערה|אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.}}. | |||
גם תורת מנחם לאחר הדפסת כמות מכובדת של כרכים, הדפיסו את כל הכרכים בהדפסה חוזרת, תוך תיקון כל הטעויות והוספת קטעים חדשים שהגיעו לידם, וכן הדפיסו כרך בפני עצמו, למי שקנה את ההוצאה הקודמת, שבו היו צילומים של הדפים שנוספו/תוקנו.<ref>הספר קיים באוצר החכמה.</ref>{{הערות שוליים}} | |||
{{קצרמר}} | {{קצרמר}} | ||
[[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]] | [[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]] | ||