מסע יאלטה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:יאלטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוף הים ביאלטה]]
-'''מסע יאלטה''' הינו מסע שערך [[אדמו"ר הרש"ב]] לצורכי בריאותו להרי יאלטה בחצי האי קרים בדרום רוסיה, על החוף הצפוני של הים השחור. המסע החל ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ה]], ואדמו"ר הרש"ב חזר עם משפחתו ל[[ליובאוויטש]] רק לקראת [[חג השבועות]] [[תרמ"ו]]{{הערה|בכמה מהשיחות של הרבי הריי"צ מבואר כי נסיעתו הייתה בחודש אלול תרמ"ו ולפי זה שהה בילטא בחורף תרמ"ז אולם ראו הערת הרבי בספר המאמרים תרמ"ו ברשימת המאמרים הערה המתחלת "ילטא".}}.
+'''מסע יאלטה''' הינו מסע שערך [[אדמו"ר הרש"ב]] לצורכי בריאותו להרי יאלטה בחצי האי קרים בדרום רוסיה, על החוף הצפוני של הים השחור. המסע החל ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ה]], ואדמו"ר הרש"ב חזר עם משפחתו לאחר חג הפסח תרמ"ו, כשלפועל הגיע לליובאוויטש רק לקראת [[חג השבועות]] [[תרמ"ו]].
-בשונה ממסעות אחרים של אדמו"ר הרש"ב, למסע זה צירף גם את משפחתו, בנו יחידו [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]]. לנסיעה הצטרף בן משפחה נוסף, הרב [[שניאור זלמן סלונים]] (נין אדמו"ר האמצעי), שהיה [[מלמד תינוקות||למלמדו]] של הרבי הריי"צ (שהיה אז בן שש שנים) והמשרתת הביתית שלהם.
+בשונה ממסעות אחרים של אדמו"ר הרש"ב, למסע זה צירף גם את משפחתו, בנו יחידו [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]]. לנסיעה הצטרף בן משפחה נוסף, הרב [[שניאור זלמן סלונים]] (נין אדמו"ר האמצעי), שהיה [[מלמד תינוקות|למלמדו]] של הרבי הריי"צ (שהיה אז בן שש שנים) והמשרתת הביתית שלהם.
 בזמן שהותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאלטה, התפלל ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] המקומי של [[חסידי פולין]], ומידי יום בשעה אחת בצהריים היו יוצאים כל בני המשפחה יחד לאוויר הצח, שם היה אדמו"ר הרש"ב עוסק חליפות בהתעמקות ב[[תורת החסידות]] ובהתמסרות לחינוך בנו אדמו"ר הריי"צ, ואף הקדיש לו מידי יום זמן קצוב לספר לו את תולדות החסידות ו[[סיפורי חסידים]].
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 בדרך חזרה מיאלטה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך שלושה שבועות ב[[עיירה]] [[חרקוב]], שם התוועד עם החסידים ב[[ל"ג בעומר]].
+==תאריך הנסיעה==
+ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ, מוזכר מסע יאלטא פעמים רבות. מלבד הפעמים -הלא מרובות ביותר- בהם מופיע שהמסע הי' בחורף תרמ"ו, ישנפ פעמים רבות, בהם מתוארך המסע לאלול תרמ"ו-אחרי חגה"פ תרמ"ז, וישנם אף שבהם מתואר שנגמר אחרי חגה"פ תרמ"ו.
+הסתירה מופיעה כבר בקונטרס [[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]], מהוצאתו השני' ואילך. כיוון שבחנוך לנער הדפיס הרבי רשימה מפורטת מדברי ימי אדמו"ר הרש"ב, החליט הרב [[יהודה לייב גרונר]]<ref>ייתכן שהי' זה בהוראה מהרבי. הרבי הפנה כמה פעמים את הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] [בעת עריכתו את [[ספר התולדות|ספרי התולדות]]] לכך שצוין בסוף חנוך לנער על סתירות בשיחות אדמו"ר הריי"צ, ועליו גם כן לעשות כך [לפועל, לא עשה כך, משום מה]. ראה: [[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]] חכ"ד ע' קמא, חכ"ז [מהדורת לוין] ע' מח, [[מקדש מלך (לאופר)|מקדש מלך]] ח"ב ע' 18.
+כהנ"ל - מפתח דבר לספרי השיחות, לקו"ד ורשימות של אדמו"ר הריי"צ שבההדרת הרב [[אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)|אהרן ליב ראסקין]].</ref> שבסוף הקונטרס יצרף -בין שאר הערותיו המחכימות לקונטרס- כמה דברים התמוהים בתולדותיו של אדמו"ר הרש"ב כפי שמסופרים בכתבי אדמו"ר הריי"צ. לאחר כשש ענינים קטנים הצריכים בירור, הוסיף -בפני עצמה- רשימה של כ5 מראי מקומות סותרים נוגע לזמן הנסיעה תחת הכותרת ,,בירור ע"ד זמן הנסיעה לי<u>א</u>לטא". ר' [[אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)|אהרן לייב ראסקין]] בהערותיו לספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ תרצ"ב-תרצ"ה ליקט עוד כעשרה מראי-מקומות.
+באופן כללי, אין היום ספק שהמסע הי' ב(חורף) תרמ"ו, בעקר משתי סיבות: אחת, מכיוון שגם הרבי בעצמו נדרש לשאלה, ותיכף הסיק, שאכן היתה בתרמ"ו<ref>מפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר הרש"ב ע' 7 (העתק ג"כ במפתח המאמרים שבראש ספר המאמרים תרמ"ו-תר"ן).</ref>. והשני', מכיוון שב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]<ref>חלק א' ע' ו. חלק ג' ע' ו. חלק ו': ע' א ואילך; רשימת אדמו"ר הריי"צ שבסופו (בהוצאת תשפ"ה).</ref>, באגרות שנכתבו ביאלטא עצמה, או תיכף לאחר החזרה ממנה, נראה ברור שהיתה בתרמ"ו.
 ==לקריאה נוספת==