תנאים

מערת התנא רבי יהודה בן בתירה (השני) במירון

ציונו של רבי יוסי בן זמרא במושב כרם בן זמרה

ציון רבי חייא רבא בטבריהתבנית:הערת שוליים

ציון התנא רבי יוסי מפקיעין

רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל

ציון התנא רבי שמעון בן מנסיא לפי גירסא אחתתבנית:הערת שוליים

ציון התנא רבי שמעון בן מנסיא לפי הגירסא האמתיתתבנית:הערת שוליים

באיזור זה טמון רבי נהוראיתבנית:הערת שוליים

התַּנָאִים היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", שהרי הם שנו את המשנה, הם היו בזמן המקדש הראשון והשני.

רבי אליעזר

רבי אליעזר בן הורקנוס - במשנה ובתלמוד מוזכר בשם הסתמי רבי אליעזר, או רבי אליעזר הגדול - מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו . עמיתו של רבן גמליאל דיבנה (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה.

לערך מורחב: רבי אליעזר.

רבי אליעזר בן יעקב

רבי אליעזר בן יעקב הינו תנא המצוטט לעיתים רחוקות, אך ההלכה היא כמותו בכל מקום.

ישנן סתירות בנוגע לזמן היותו של תנא זה.

לערך מורחב: רבי אליעזר בן יעקב

רבי טרפון

התנא האלוקי רבי טרפון הכהן, היה רבם של התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" .

נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי בית שני, ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.

הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא.

לערך מורחב: טרפון הכהן.

רבי עקיבא

רבי עקיבא היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של העשיר הגומל חסדים כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.

תלמידו המובהק היה רבי שמעון בר יוחאי.

בהזדמנות, אמר אדמו"ר הרש"בתבנית:הערת שוליים: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".תבנית:הערת שוליים

רבי יהודה

רבי יהודה בר אילעאי (או בר אלעי) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר. כאשר מוזכר במשנה או בברייתא סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.

בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.

לערך מורחב: רבי יהודה.

רבי יוסי

רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים.

ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו תבנית:הערת שוליים " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״תבנית:הערת שוליים היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ (משא"כ שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"תבנית:הערת שוליים ). וכפי שמצינו בירושלמיתבנית:הערת שוליים משמת ר׳ יוסי פסקה הבינה.

רבי מאיר

רבי מאיר - מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי במסכת גיטין היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה. המשל מגיע מעומק החכמה, ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכשלמה המלך, עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.

כאשר נסתלק התנא רבי מאיר, אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכךתבנית:הערת שוליים.

לערך מורחב: רבי מאיר.

רבי יהודה הנשיא ורבי חייא

התנא האחרון היה רבי יהודה הנשיא, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות דוד המלך, ונחשב לפי דברי הגמראתבנית:הערת שוליים כמלך המשיח שבדורו. הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים. לפי שיטת רש"י הוא מוגדר כתנא ואמורא.

רבי שמעון בן מנסיא

רבי שמעון בן מנסיא היה תנא מתלמידיו רבי שמעון בר יוחאי.

הוא היה גם בזמנו של רבי. כאשר רבי שמעון בן יהודה, אמר בשמותבנית:הערת שוליים של רבי שמעון בר יוחאי אמר את המאמר בפרקי אבות: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאים לצדיקים ונאים לעולם, אמר רבי שמעון בן מנסיא כי שבעת מידות אלו נתקיימו ברבי ובניו. למרות שלפי כמה גרסאות אז מאמר רבי שמעון בן מנסיא הוא במשנה שאחריה, לפי גירסת אדמו"ר הזקן בסידורו, זהו סיום המשנה הקודמת.תבנית:הערת שוליים

יש מקומות באחרונים שמוזכר גם תנא בשם ר' יהושע בן מנסיאתבנית:הערת שוליים

לעומת זאת, רבי יהודה בן מנסיא משמע שהיה אמורא ולא תנאתבנית:הערת שוליים

רב

אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.המהר"ל מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.

משרות הלכה שונות

בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו.

בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.

הרבי מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה.

התנאים במשנת החסידות

רוב שורש נשמתם של התנאים הוא בעולם הבריאה, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.

בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת החיצונים כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.

אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק התורה - אחרי רבים להטות ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.

מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ורשב"י,

מחלוקת תנאים

פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.

למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם המידות נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כשתפארת מכריעה בין חסד לגבורה, אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.

ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כבית שמאי, על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. תבנית:הערת שוליים

עשרת הרוגי מלכות

עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת השבטים שמכרו את יוסף הצדיק, ולכן הם נהרגו. מתנאים אלו היה רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא בן יוסף, רבן שמעון בן גמליאל, רבי חנינא בן תרדיון, רבי ישבב הסופר, רבי חוצפית המתורגמן וי"א גם רבי חנינא סגן הכהנים.

לערך מורחב: עשרת הרוגי מלכות.

הערות שוליים

תקופות ביהדות
אבות · שבטים · נביאים · אנשי כנסת הגדולה · תנאים · אמוראים · סבוראים · גאונים · ראשונים · אחרונים