נפתלי גלוסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד לר' שניאור זלמן ולאמו מרת מיכלא גלוסקין בעיירה סענצוב שעל יד [[צ'רניגוב]], למשפחה שהתייחסה על חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. | נולד לר' שניאור זלמן ולאמו מרת מיכלא גלוסקין בעיירה סענצוב שעל יד [[צ'רניגוב]], למשפחה שהתייחסה על חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' [[הלל מפאריטש]] ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה [[שד"ר]]', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק | זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' [[הלל מפאריטש]] ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה [[שד"ר]]', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק ב[[רעציצא]] שעל יד [[נעוועל]]. | ||
בשנים [[תרע"ח]]-[[תרע"ט]] למד בישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז למד ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]] שם למד את אומנות הזביחה{{הערה|1=פרטים אלו שאובים [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_112.jpg מתוך '''המידע שכתב בעצמו'''] ב[[ספר החסידים]].}}. | בשנים [[תרע"ח]]-[[תרע"ט]] למד בישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז למד ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]] שם למד את אומנות הזביחה{{הערה|1=פרטים אלו שאובים [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_112.jpg מתוך '''המידע שכתב בעצמו'''] ב[[ספר החסידים]].}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
שימש כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Gurary-Raices%20-%2015%20Adar%201%2C%205779.pdf יומן הרב רסקין פרק י"ג].}}. | שימש כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Gurary-Raices%20-%2015%20Adar%201%2C%205779.pdf יומן הרב רסקין פרק י"ג].}}. | ||
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת תמר איטה{{הערה|נפטרה בשנת תשמ"ז.}}, בתו של הרב [[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|שמעון משה דיסקין]] רבה של לכוביץ. | בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת תמר איטה{{הערה|נפטרה בשנת תשמ"ז.}}, בתו של הרב [[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|שמעון משה דיסקין]] רבה של [[לכוביץ]]. | ||
רעייתו נמנתה על ידידותיה הקרובות של [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, ובשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר{{הערה|1=באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי . . בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי" ([https://col.org.il/files/old/files/0.84558835883_19416102.pdf קובץ ועד תלמידי התמימים ו' תשרי תשע"ה עמוד 70]).}}. | רעייתו נמנתה על ידידותיה הקרובות של [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, ובשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר{{הערה|1=באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי . . בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי" ([https://col.org.il/files/old/files/0.84558835883_19416102.pdf קובץ ועד תלמידי התמימים ו' תשרי תשע"ה עמוד 70]).}}. | ||