לדלג לתוכן

שור הבר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 6: שורה 6:
בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו:
בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו:
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש<ref name=":1">ויקרא רבה כב, י.</ref> נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש<ref name=":1">ויקרא רבה כב, י.</ref> נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.
== שמו ==
בדברי [[חז"ל]] נקרא שור הבר בעיקר בשם '''בהמות''', כפי שנקרא גם בפסוקים<ref>תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.</ref>'''.'''
תרגום יונתן על הפסוק "'''בהמות בהררי אלף'''" מתרגמו "תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין" (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).
בהשוואה לעוף [[בר יוכני]] שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר<ref>בספר התשבי (לר"א בחור) בערך "בר".</ref> כי שניהם נקראים "בר" מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא<ref>ובלשון ספר התשבי שם: "בלשון אשכנז ווילד [-פרא]".</ref>.


== תיאורו ==
== תיאורו ==
שורה 12: שורה 19:


===גודלו===
===גודלו===
שור הבר רובץ על אלף הרים<ref name=":0">במדבר רבה פכ"א, יח.</ref>.
שור הבר רובץ על אלף הרים<ref name=":0">במדבר רבה פכ"א, יח. רש"י ומצו"ד על תהילים נ, י.</ref>.
===מאכלו===
===מאכלו===
אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו<ref name=":0" />.
אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו<ref name=":0" />.
שורה 19: שורה 26:


== מהותו ==
== מהותו ==
על מהותם של כלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] מבואר כי  
על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא,]] מבואר<ref>רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.</ref> כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים "דקים וזכים מחדדים השכל", על דרך ואף יותר מה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] במדבר. 


== שחיטתו ==
== שחיטתו ==
שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]], באמצעות סנפירי הלויתן<ref name=":1" />. [[חז"ל]] במדרש שואלים על כך שהרי [[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]".
שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]] באמצעות סנפירי הלויתן<ref name=":1" />. [[חז"ל]] במדרש מקשים שהרי [[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]".


[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].

גרסה מ־18:23, 21 ביולי 2025

הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית
הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית

שור הבר או בהמות הוא בעל חי עצום שנברא בששת ימי בראשית ומיועד להאכל בסעודת הצדיקים לעתיד לבוא.

מקורו בכתובים

בספר איוב מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו:

הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.

איוב פרק מ, פסוקים טו-כא

במדרש[1] נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.

שמו

בדברי חז"ל נקרא שור הבר בעיקר בשם בהמות, כפי שנקרא גם בפסוקים[2].

תרגום יונתן על הפסוק "בהמות בהררי אלף" מתרגמו "תור בר דרעי בכל יומי טורי אלפין" (שור בר הרועה בכל יום אלפי הרים).

בהשוואה לעוף בר יוכני שגם כן ייאכל לעתיד לבוא מבואר[3] כי שניהם נקראים "בר" מלשון שדה וחוץ, להיותם חיות פרא[4].

תיאורו

בריאתו

שור הבר נברא עם בת זוגו[5]. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב"ה את הזכר[6] וצינן הנקבה, ושמרה לצדיקים לעתיד לבוא.

גודלו

שור הבר רובץ על אלף הרים[7].

מאכלו

אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו[7].

כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י"ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת[7]. במדרש נוסף[1] נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא "יובל" וכי הוא יוצא מגן עדן.

מהותו

על מהותו של שור הבר, ככלל מאכלי הסעודה לעתיד לבוא, מבואר[8] כי המאכלים שייאכלו בסעודה זו הינם מאכלים "דקים וזכים מחדדים השכל", על דרך ואף יותר מהמן במדבר.

שחיטתו

שור הבר ישחט על ידי הקב"ה באמצעות סנפירי הלויתן[1]. חז"ל במדרש מקשים שהרי שחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה, מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".

הרבי מסביר[9] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי בית הדין הגדול.

הצמח צדק מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות מגיפה, וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא לעתיד לבוא כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[10]".

שחיטת שור הבר בחסידות

בתורת החסידות מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות בעבודת ה': הלויתן מקומו בים, "עלמא דאתכסיא" (העולם המכוסה), המורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו ביבשה, "עלמא דאתגליא" (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור גשמיות העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ויתברר לדרגות העליונות בקדושה[11].

בשור הבר והלויתן יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן הגלות הייתה בבחינת ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים בסעודה לעתיד לבוא יתעלו נשמות אלו לדרגת סובב כל עלמין הנעלית יותר[12].

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 ויקרא רבה כב, י.
  2. תהילים פרק ח, פסוק ח. פרק נ, פסוק י. איוב פרק מ, פסוקים טו-כא. ועוד.
  3. בספר התשבי (לר"א בחור) בערך "בר".
  4. ובלשון ספר התשבי שם: "בלשון אשכנז ווילד [-פרא]".
  5. בבא בתרא דף עד עמוד ב.
  6. הוא שנאמר באיוב "הנה נא כחו במתניו" זה זכר שסירסו, "ואונו בשרירי בטנו" זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.
  7. 7.0 7.1 7.2 במדבר רבה פכ"א, יח. רש"י ומצו"ד על תהילים נ, י.
  8. רבנו בחיי על התורה שמות טז, ד.
  9. קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א
  10. זכריה י"ג ב
  11. ליקוטי תורה תחילת פרשת שמיני.
  12. ליקוטי תורה צו ז, ג.