![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שור הבר: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== שחיטתו == | == שחיטתו == | ||
שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]], באמצעות סנפירי הלויתן | שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]], באמצעות סנפירי הלויתן<ref name=":1" />. [[חז"ל]] במדרש שואלים על כך שהרי [[שחיטה]] זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]". | ||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]]. | [[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
=== שחיטת שור הבר בחסידות === | === שחיטת שור הבר בחסידות === | ||
ב[[תורת החסידות]] | ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[עבודת ה']]: הלויתן מקומו ב[[ים]], "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה), המורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו [[ארץ|ביבשה]], "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ו[[בירור הניצוצות|יתברר]] לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}. | ||
בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}. | |||
לעתיד לבוא | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה מ־18:03, 21 ביולי 2025
שור הבר או בהמות הוא בעל חי עצום שנברא בששת ימי בראשית ומיועד להאכל בסעודת הצדיקים לעתיד לבוא.
מקורו בכתובים
בספר איוב מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו:
הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.
— איוב פרק מ, פסוקים טו-כא
במדרש[1] נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.
תיאורו
בריאתו
שור הבר נברא עם בת זוגו[2]. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב"ה את הזכר[3] וצינן הנקבה, ושמרה לצדיקים לעתיד לבוא.
גודלו
שור הבר רובץ על אלף הרים[4].
מאכלו
אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו[4].
כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י"ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת[4]. במדרש נוסף[1] נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא "יובל" וכי הוא יוצא מגן עדן.
מהותו
על מהותם של כלל מאכלי הסעודה לעתיד לבוא מבואר כי
שחיטתו
שור הבר ישחט על ידי הקב"ה, באמצעות סנפירי הלויתן[1]. חז"ל במדרש שואלים על כך שהרי שחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה, מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".
הרבי מסביר[5] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי בית הדין הגדול.
הצמח צדק מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות מגיפה, וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא לעתיד לבוא כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[6]".
שחיטת שור הבר בחסידות
בתורת החסידות מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות בעבודת ה': הלויתן מקומו בים, "עלמא דאתכסיא" (העולם המכוסה), המורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר לעומתו מקומו ביבשה, "עלמא דאתגליא" (העולם המגולה), המורה על העבודה בבירור גשמיות העולם. ועל ידי שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא יתעלה השור ויתברר לדרגות העליונות בקדושה[7].
בשור הבר והלויתן יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן הגלות הייתה בבחינת ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים בסעודה לעתיד לבוא יתעלו נשמות אלו לדרגת סובב כל עלמין הנעלית יותר[8].
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 ויקרא רבה כב, י.
- ↑ בבא בתרא דף עד עמוד ב.
- ↑ הוא שנאמר באיוב "הנה נא כחו במתניו" זה זכר שסירסו, "ואונו בשרירי בטנו" זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 במדבר רבה פכ"א, יח.
- ↑ קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א
- ↑ זכריה י"ג ב
- ↑ ליקוטי תורה תחילת פרשת שמיני.
- ↑ ליקוטי תורה צו ז, ג.