בדד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ב. בדד הינו ב' פעמים ד', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק"<ref>פסחים, קי"ב, א'.</ref>, ובנד"ד בדד הולך אם כן על הקב"ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל<ref>רשימות הרבי הצ"צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ' קס"ד, קס"ה.</ref>. | ב. בדד הינו ב' פעמים ד', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק"<ref>פסחים, קי"ב, א'.</ref>, ובנד"ד בדד הולך אם כן על הקב"ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל<ref>רשימות הרבי הצ"צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ' קס"ד, קס"ה.</ref>. | ||
עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים"). | |||