נחליאל – הבדלי גרסאות

'''נחליאל''' הוא יישוב דתי במערב בנימין. מאז שנת [[תש"נ]] קיימת ביישוב קהילה חב"דית חשובה, ובעבר פעלה אף ישיבת [[תומכי תמימים נחליאל|תומכי תמימים]] במקום.

היישוב הוקם בשנת [[תשד"מ]] על ידי תנועת [[פועלי אגודת ישראל]], והשתייך אליה.

בזמן הקמתה מנתה הקהילת היישוב כ-10 - 20 משפחות בלבד, ונשאה אופי חרדי לאומי ('תורני').

היישוב בנוי בפסגת הר בגובה 650 מטרים, ואף ניתן לראות את שפלת החוף ממנו. האוויר צח וצונן, היישוב בנוי בפסגת אחד ההרים בלב שטח יהודה ושומרון, בגובה 650 מטרים מעל פני הים ומשקיף על חבלי ארץ רחבים, ואף ניתן לראות ממנו את שפלת החוף - מ[[אשדוד]] ועד [[חדרה]]. הדרכים המובילות אליו מטפסות על הרים מוריקים, וסובבות בינות לשיפולי הרים, עמקים וואדיות.

רב העיר היה הרב אוריאל חוברה ע"ה, שתמך רבות בקהילת ופעולות חב"ד ביישוב ואף עמד בראשות ה[[תומכי תמימים נחליאל|ישיבה]].

במקום התגוררו אז אחד עשר משפחות שהיו על סף ייאוש. למרות היופי וההדר של היישוב, היו בעיות מהבחינה הכלכלית ואנשים חדשים לא הוסיפו לבוא להתגורר במקום. כשהגיע למקום, מצא הרב תעיזי יישוב תורני, איכות חיים נדירה ומקום מרהיב עין - במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מהמרכז, [[ירושלים]] ו[[תל אביב]].

ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח, שהלך והתפתח בהדרגה. עם השנים עלתה בהתמדה האכלוסיה ביישוב, שהלך והתפתח אף מבחינה גשמית.

עם השנים הפך היישוב לאבן שואבת לקהילות חרדיות ותורניות רבות, ואף נפתחו בו גנים, ישיבות ומוסדות חינוך שונים.

בשכונת 'גבעת מנחם' ביישוב, נבנה בית כנסת חב"ד. בעקבות סיבוכים עם הרשויות והתנכלותן לקהילה בטענה שהבניה איננה חוקית, הרסו את בית הכנסת באכזריות, וחיללו את כבוד ספרי הקודש, ארון הקודש וספר התורה. חרף זאת, נבנה בית הכנסת מחדש, ונהרס שוב, כך חמש פעמים. במהלך הפרשייה שצברה פרסום רב, קרא הרב [[שלום דובער וולפא]] שלא להרוס את בית הכנסת, והתבטא לגביו ש'אם יהרס שוב, מרה תהיה אחריתו".

מיקירי היישוב היה ר' [[צפריר וולנר]] ע"ה, שחינך בישיבה ונספה באופן טראגי בשיטפון בדרכו ליישוב.