![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
גפן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הגפן.jpeg|ממוזער|הגפן]] | [[קובץ:הגפן.jpeg|ממוזער|הגפן]] | ||
'''גפן''' הוא פרי מ[[שבעת המינים]] שבהם נשתבחה [[ארץ ישראל]], פירותיו הם ענבים, שממנו מכינים [[יין]]. | |||
== | ==ביהדות== | ||
עוד בתקופת ה[[מקרא]] היתה הגפן ותוצרתה, יחד עם ה[[חיטה]] וה[[שעורה]], הענף הכלכלי החשוב ביותר של [[ארץ הקודש|הארץ]]. | עוד בתקופת ה[[מקרא]] היתה הגפן ותוצרתה, יחד עם ה[[חיטה]] וה[[שעורה]], הענף הכלכלי החשוב ביותר של [[ארץ הקודש|הארץ]]. | ||
את אשת חיל, [[דוד המלך]] מתאר ב[[ספר התהלים]] "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ{{הערה|[[תהלים קכ"ח|תהלים פרק קכ"ח]], פסוק ג'}}". ב[[שיר השירים]] מוזכרת הגפן הן כמשל ל[[עם ישראל]], והן כסימן והבטחה ל[[גאולה]]: "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ{{הערה|[[שיר השירים]] פרק ז', פסוק י"ג}}". כמו כן הגפן מסמלת פוריות "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה{{הערה|[[תהלים קכ"ח|תהלים פרק קכ"ח]], פסוק ג'}}", וזוגיות טובה "ענבי הגפן בענבי הגפן{{הערה|[[מסכת פסחים]], דף מ"ט, עמוד א'}}". | את אשת חיל, [[דוד המלך]] מתאר ב[[ספר התהלים]] "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ{{הערה|[[תהלים קכ"ח|תהלים פרק קכ"ח]], פסוק ג'}}". ב[[שיר השירים]] מוזכרת הגפן הן כמשל ל[[עם ישראל]], והן כסימן והבטחה ל[[גאולה]]: "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ{{הערה|[[שיר השירים]] פרק ז', פסוק י"ג}}". כמו כן הגפן מסמלת פוריות "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה{{הערה|[[תהלים קכ"ח|תהלים פרק קכ"ח]], פסוק ג'}}", וזוגיות טובה "ענבי הגפן בענבי הגפן{{הערה|[[מסכת פסחים]], דף מ"ט, עמוד א'}}". | ||
== | ==בחסידות== | ||
{{ערך מורחב|יין}} | |||
ה[[יין]] מיוצר מפירות הגפן. הטבע של ה[[יין]] שהוא עוזר לצאת מהמצב רוח ולשמוח. ה[[יין]] מרמז על ה[[שמחה]] של ה[[נפש האלוקית]], כשאמו מקיימים את רצונו של ה' יתברך. גם כן ה[[יין]] מסוגל לעצור את ה[[נפש הבהמית]] מפרעותה. מהמילים "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"{{הערה|[[תהלים ק"ד]], פסוק ט"ו}}, [[הרבי]] לומד "אַנוש" בפתח, "אַנוש" מלשון חלישות, כלומר, להחליש את ה[[נפש הבהמית]]{{הערה|משיחת [[דבר מלכות חמשה עשר בשבט]]}}. | ה[[יין]] מיוצר מפירות הגפן. הטבע של ה[[יין]] שהוא עוזר לצאת מהמצב רוח ולשמוח. ה[[יין]] מרמז על ה[[שמחה]] של ה[[נפש האלוקית]], כשאמו מקיימים את רצונו של ה' יתברך. גם כן ה[[יין]] מסוגל לעצור את ה[[נפש הבהמית]] מפרעותה. מהמילים "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"{{הערה|[[תהלים ק"ד]], פסוק ט"ו}}, [[הרבי]] לומד "אַנוש" בפתח, "אַנוש" מלשון חלישות, כלומר, להחליש את ה[[נפש הבהמית]]{{הערה|משיחת [[דבר מלכות חמשה עשר בשבט]]}}. | ||
{{קצרמר}} | {{קצרמר}} | ||
{{שבעת המינים}} | {{שבעת המינים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
[[קטגוריה:צומח]] | [[קטגוריה:צומח]] | ||
[[קטגוריה:שבעת המינים]] | [[קטגוריה:שבעת המינים]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:04, 26 ביוני 2025
גפן הוא פרי משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל, פירותיו הם ענבים, שממנו מכינים יין.
ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בתקופת המקרא היתה הגפן ותוצרתה, יחד עם החיטה והשעורה, הענף הכלכלי החשוב ביותר של הארץ.
את אשת חיל, דוד המלך מתאר בספר התהלים "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ[1]". בשיר השירים מוזכרת הגפן הן כמשל לעם ישראל, והן כסימן והבטחה לגאולה: "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ[2]". כמו כן הגפן מסמלת פוריות "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה[3]", וזוגיות טובה "ענבי הגפן בענבי הגפן[4]".
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – יין |
היין מיוצר מפירות הגפן. הטבע של היין שהוא עוזר לצאת מהמצב רוח ולשמוח. היין מרמז על השמחה של הנפש האלוקית, כשאמו מקיימים את רצונו של ה' יתברך. גם כן היין מסוגל לעצור את הנפש הבהמית מפרעותה. מהמילים "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"[5], הרבי לומד "אַנוש" בפתח, "אַנוש" מלשון חלישות, כלומר, להחליש את הנפש הבהמית[6].
| שבעת המינים | |
|---|---|
|
|
הערות שוליים
- ↑ תהלים פרק קכ"ח, פסוק ג'
- ↑ שיר השירים פרק ז', פסוק י"ג
- ↑ תהלים פרק קכ"ח, פסוק ג'
- ↑ מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד א'
- ↑ תהלים ק"ד, פסוק ט"ו
- ↑ משיחת דבר מלכות חמשה עשר בשבט