לדלג לתוכן

אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יש לאחד לערך אחר/לערוך דיון קודם מחיקה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.


שורה 9: שורה 8:


אגדה שבספר [[עין יעקב]] - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל{{הערה|ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.}}. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.
אגדה שבספר [[עין יעקב]] - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל{{הערה|ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.}}. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.
{{קצרמר}}
{{קצרמר}}
{{סגל}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה אחרונה מ־19:47, 26 ביוני 2025

אגדה היא חלק מהתורה שבעל פה. אבל נחשבת כתורה שבכתב לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.

לעניין החיוב על האדם לשלש את לימודו למקרא, משנה ותלמוד[1], נחשבים האגדות בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא[2].

האגדות נחשבות חשבת היא לבחינת אחוריים (חיצוניות) של הקדושה, ולכן כשנעשית בהם המשכה נמשך על ידי זה גם בחושך העולם[3].

ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא[4]. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים אור אין סוף ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת - בחינת אמונה.

אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל[5]. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")

הערות שוליים