דרך מצותיך – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:
את חלק זה כתב הצ"צ עוד בחיי סבו אדמו"ר הזקן, וכשאשתו של הצ"צ, העבירה ל[[אדמו"ר הזקן]] את הכתבים ללא רשות בעלה, תבעה לדין תורה אצל אדמו"ר הזקן ודרש לגרשה, והתפייס רק כאשר קבע עימו סבו [[חברותא]] חדשה בלימוד.
את חלק זה כתב הצ"צ עוד בחיי סבו אדמו"ר הזקן, וכשאשתו של הצ"צ, העבירה ל[[אדמו"ר הזקן]] את הכתבים ללא רשות בעלה, תבעה לדין תורה אצל אדמו"ר הזקן ודרש לגרשה, והתפייס רק כאשר קבע עימו סבו [[חברותא]] חדשה בלימוד.


בחלק זה דן המחבר רבות ביישוב הסתירה שישנה לכאורה, בין דרשת ה[[ספרי]] על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - "אליו ולא למידותיו" לתפילות הפונות ל[[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[שמות]], הרומזים (על פי [[תורת הקבלה]]) למידות '''מסוימות''' של אלוקים (היינו, לאלוקות כפי שירדה והצטמצמה בגדרים מסויימים השייכים לעולמות המוגבלים). כגון בשם "א-ל" הרומז ל[[ספירת החסד|חסד]], בשם אלוקים הרומז ל[[ספירת הגבורה|גבורה]] וכו'.
בחלק זה דן הצ"צ רבות ביישוב הסתירה שישנה לכאורה, בין דרשת ה[[ספרי]] על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - "אליו ולא למידותיו" לתפילות הפונות ל[[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[שמות]], הרומזים (על פי [[תורת הקבלה]]) למידות '''מסוימות''' של אלוקים (היינו, לאלוקות כפי שירדה והצטמצמה בגדרים מסויימים השייכים לעולמות המוגבלים). כגון בשם "א-ל" הרומז ל[[ספירת החסד|חסד]], בשם אלוקים הרומז ל[[ספירת הגבורה|גבורה]] וכו'.
 
====לימודו בסמיכות לבר-מצוה====
על "שורש מצוות התפילה" אומר הרבי בשיחה: "ולהעיר ממנהג חסידים, ש"שורש מצות התפילה" הוא מהענינים בחסידות שמתחילים ללמוד אחרי בר מצוה, או אפילו קודם לכן. כי כאשר מתחילים ללמוד חסידות, ידיעה והשגה באלקות, צריכים להדגיש מיד ש"תכלית הידיעה שלא נדעך"{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א}}.


=== מאמרים והוספות ===
=== מאמרים והוספות ===