לדלג לתוכן

מסכת עוקצין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא [[הקב"ה]] כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם [[תשי"ט]] חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]
*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא [[הקב"ה]] כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם [[תשי"ט]] חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]
{{שס}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־09:47, 23 במרץ 2025

מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. מסכת עוקצין מחולקת לשלשה פרקים.

ביאורי הרבי

הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.

ביאורים נוספים

הערות שוליים