חיטה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
חיטה הינה מאכל העיקרי של האדם, שממנו עושים [[לחם]] שנעשה חלק מגופנו. החיטה מרמזת על העבודה עם ה[[נפש האלוקית]], לשמור ולחזק את ה[[יצר הטוב]], להגביר את ה'טוב' שבנו, וכל זה על ידי קיום התורה והמצוות{{הערה|משיחת [[חמישה עשר בשבט]], [[תשנ"ב]]}}. | חיטה הינה מאכל העיקרי של האדם, שממנו עושים [[לחם]] שנעשה חלק מגופנו. החיטה מרמזת על העבודה עם ה[[נפש האלוקית]], לשמור ולחזק את ה[[יצר הטוב]], להגביר את ה'טוב' שבנו, וכל זה על ידי קיום התורה והמצוות{{הערה|משיחת [[חמישה עשר בשבט]], [[תשנ"ב]]}}. | ||
חיטה הינה 'מאכל אדם', בניגוד ל[[שעורה]] שהיא 'מאכל בהמה'. בפנימיות העניינים דבר זה רומז לשייכות בחינת החיטה לעבודת הנפש האלוקית (עשה טוב), הנקראת 'אדם' על ששם 'אדמה לעליון' - שורשה הרוחני, חלק אלקה ממעל. השעורה לעומת זו רומזת על עבודב בשיעור והגבלה, עבודת הנפש הבהמית (סור מרע)<ref>מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשט"ז. 'תורת מנחם' כרך יז עמ' 147-157, בלתי מוגה</ref>. | חיטה הינה 'מאכל אדם', בניגוד ל[[שעורה]] שהיא 'מאכל בהמה'. בפנימיות העניינים דבר זה רומז לשייכות בחינת החיטה לעבודת הנפש האלוקית (עשה טוב), הנקראת 'אדם' על ששם 'אדמה לעליון' - שורשה הרוחני, חלק אלקה ממעל. השעורה לעומת זו רומזת על עבודב בשיעור והגבלה, עבודת הנפש הבהמית (סור מרע)<ref>מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשט"ז. 'תורת מנחם' כרך יז עמ' 147-157, בלתי מוגה. דבר מלכות שם. ובכ"מ</ref>. | ||
=== סדר העבודה === | === סדר העבודה === | ||