1,068
עריכות
←ראו גם
אין תקציר עריכה |
(←ראו גם) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם '''אלקות''', הרי הם '''בלי גבול''', וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה ''בגג'', על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת{{הערה|ד"ה אשרי תבחר תשט"ז, סה"מ מלוקט ה'.}}. | וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם '''אלקות''', הרי הם '''בלי גבול''', וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה ''בגג'', על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת{{הערה|ד"ה אשרי תבחר תשט"ז, סה"מ מלוקט ה'.}}. | ||
== עוף כמשל להמלאכים == | |||
הפסוק "ובשתים יעופף" המתאר את פעולתם של המלאכים במונחים של [[רצוא ושוב]], שהיא תנועה מתמדת של התעלות וחזרה, המשולה לתנועת הציפור במעופה. | |||
הסבר המשל מעוף הציפור, כאשר ציפור עפה, היא מגביהה את כנפיה למעלה ואז מורידה אותן מטה. השילוב הזה, של העלאה והורדה ברצף, הוא שמאפשר לה לעוף במהירות וביעילות. אם הייתה רק תנועה למעלה או רק למטה, המעוף לא היה אפשרי (וכמו בתנועת בשחייה במים, שמחייבת תנועה מתמדת של הידיים והרגליים – למעלה ולמטה – ממחישה עיקרון דומה של תנועה הדורשת כיוון מנוגד, אך משלים, לשם התקדמות). | |||
כמו כן המלאכים - "ובשתים יעופף", תנועת המעוף של המלאכים מתוארת כהשתקפות של עבודה רוחנית המבוססת על "רצוא ושוב" בבחינת אהבה ויראה – תנועה פנימית של התעלות (רצוא, השתוקקות להתקרב לאלוהות) וחזרה (שוב, חזרה למציאות ולמשימה האלוקית בעולם). | |||
וה"גדפין" (כנפיים) מייצגות את הכוחות שמניעים את המלאכים להתעלות ולהתדבק בבורא, ושוב לחזור למקום של תפקידם בעשייה האלוקית. | |||
התנועה הכפולה של רצוא ושוב היא יסוד מרכזי בעבודת המלאכים, וכך גם ב[[עבודת השם|עבודת האדם]]. בדומה למעוף הציפור, תנועת ההתעלות והחזרה יוצרת דינמיקה רוחנית מתמדת שמובילה לעילוי ולהתקרבות אל הבורא{{הערה|[[תורה אור]] קכג, א.}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||