![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חסידה – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "ה'''חסידה''' (בשם מדעי: ''Ciconia'') היא ציפור גדולה, והיא ה"דיה", אך החסידה היא הסוג של דיה שעושה חסד לחברותיה במזונותיה. אך היא אחת מהציפורים הטמאות ואסורים לאכילה{{הערה|שם=שמיני|}}. יש לה מקום מיוחד במדרשים ותורת החסידות. == השם חסידה == רש"י{{הערה|שם=שמיני|ויקרא יא, י..." |
|||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*[[שיחות לנוער]] נפלאות הטבע - החסידה | *[[שיחות לנוער]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26509&st=&pgnum=4 נפלאות הטבע - החסידה] | ||
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26583&st=&pgnum=8 סיפור ממדרשי חז"ל - ברכת הגומל של החסידה] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||
גרסה מ־05:20, 23 בפברואר 2025
החסידה (בשם מדעי: Ciconia) היא ציפור גדולה, והיא ה"דיה", אך החסידה היא הסוג של דיה שעושה חסד לחברותיה במזונותיה. אך היא אחת מהציפורים הטמאות ואסורים לאכילה[1]. יש לה מקום מיוחד במדרשים ותורת החסידות.
השם חסידה
רש"י[1] מסביר, שבעצם החסידה, שהיא אחת מהחיות הטמאות, היא ה"דיה", ונקראת על "חסידה", כי היא נוהגת לנהוג חסד עם חברותיה, במיוחד במזונן. החסידה ידועה בכך שהיא משתפת את מזונה עם חברותיה, ומסייעת להן בעת הצורך.
בחסידות
שורשה בעולם התוהו
החסידה שורשה בעולמות העליונים, מבחינת חסד של "עולם התוהו". ידוע כי האור של עולם התוהו היה כל כך רב ועז, חסר גבול, עד שבגלל עוצמתו הרבה לא היה יכול להתפשט ולהשתלשל למטה, כי הוא לא היה תואם לערך המקבלים. כשהאור של עולם התוהו נשאר בעוצמתו הרבה, כל מה שביניהם – קטן וגדול – שווה בעיניו, כי "כחשיכה כאורה". לכן, ייתכן שגם החיצוניים, הנמצאים במדרגה נמוכה, יוכלו לקבל חלק מהאור הזה.
כתוצאה משבירת הכלים של עולם התוהו, החסד שהתפשט ונשאר לאחר מכן נמצא בחסידה. אך איך שהיא נשתלשלה וירדה למטה היא חיה טמאה.
השתי קצוות של החסידה
בתהילים[2] מוזכר "חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ" - שהחסידה מקום מדורה על הברושים (אילן סרק ממשפחת הארזים, "ברוש" הוא הסוג של ארז הכי גבוהה).
בינה - "שכינה עילאה"
בזוהר מוסבר המילה "ברושים" כ"בראשים". המשמעות היא שהמילה לא מתייחסת לעץ ברוש דווקא, אלא "ברושים" רומזת למדרגה רוחניות גבוהה - "שכינה עילאה" - ספירת הבינה. כי, "חסיד" מייצג את ספירת החכמה, שהיא בבחינת חתן, בעוד שה"חסידה" מייצגת את ספירת הבינה, שהיא בבחינת כלה.
החסידה נקראת גם "שכינה עילאה", שהיא ספירת הבינה בעבודת ה'. ספירת הבינה מייצגת את היכולת למסור את הנפש מתוך התעלות רוחנית - למסור נפשו ב'אחד' בקריאת שמע.
כמו כן, החסידה קשורה להעבודה של מלמטה למעלה.
ספירת המלכות
מצד שני "ברושים" הוא מלשון "רש", המורה על הירידה הגדולה למטה, כמו שמוסבר על "רש" – מצב של עוני ושפל רוחני.
כי החסידה גם מסמלת את ספירת המלכות (- "שכינה תתאה"), היורדת מלמעלה למטה לעולמות בי"ע לברר בירורים. הירידה הזאת, כמו צניחה אל המקומות הנמוכים ביותר, אך היא נדרשת כדי להביא את הניצוצות אל מקורם הגבוה.
שילוב שני הקצוות
דווקא על ידי הירידה לברר בירורין ("רוש"), מתעלה למעלה ביותר ("ברוש").
כמו כן הוא בכנסת ישראל - ספירת המלכות, כאשר ישראל יורדים, הם יורדים עד למקום הכי נמוך, אך כאשר הם עולים, הם עולים עד למעלה[3], ואין ממוצע.
אך עלייה זאת נמשכת רק בגלל הירידה שלה לבחינה של רש ועוני, ביטול אפסולוטי שאין לה דבר משל עצמה. וזהו הסיבה למה הם עולים כל כך גבוהים עד למעלה להיות ברושים ביתה, שזה רק בגלל הביטול שלה[4].