![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
השמטות – הבדלי גרסאות
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב[[תורת מנחם]] ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת [[תשס"ד]] קובצו כל ההשמטות מהשנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ח]] על ידי ישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים". | ב[[תורת מנחם]] ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת [[תשס"ד]] קובצו כל ההשמטות מהשנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ח]] על ידי ישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים". | ||
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ט]], נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם ב[[ארץ ישראל]] נוהגים [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מה[[הנחה]]. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל. | ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ט]], נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם ב[[ארץ ישראל]] נוהגים [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מה[[הנחה]]. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל.{{ערך מורחב|קריאת התורה בסוכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{קצרמר}} | {{קצרמר}} | ||
[[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]] | [[קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית]] | ||
גרסה מ־22:02, 13 בפברואר 2025
השמטות (או השמטה) הוא כינוי לקטעים שהושמטו מספרים ומדברי דפוס, מסיבות שונות ומגוונות.
ההשמטות בספרי רבותינו נשיאנו נבעו לרוב, מכך שהכילו ביטויים חריפים, או מפני שהדברים היו משנה ראשונה. ישנם גם השמטות שהושמטו בטעות, או בשל כך שלא היו בידי המדפיסים בשעה שהודפסו הספרים.
הרבי במכתב לרב שלמה יוסף זווין לגבי האנציקלופדיה התלמודית כתב, כי בכל עבודה ענקית על כתיבת ספר, מושמטים קטעים שלא הוכנסו בין בטעות ובין שלא היו בידי המדפיסים, והציע להוציא את כל ההשמטות מהאנציקלופדיה התלמודית כקובץ בפני עצמו[1].
השמטות מספרי רבותינו נשיאנו
השמטות מתורת שלום
הרבי במהלך הדפסת הספר "תורת שלום" לאדמו"ר הרש"ב, השמיט מספר סיפורים במכוון. ר' אברהם פריז העתיק את ההשמטות, בכדי להראותם ליחידי סגולה[2]. הרבי במכתב לר' יעקב לנדא כתב כי הוא מבקש שישלח לו קטעים שלא הוכנסו והושמטו מהספר בטעות, והוא ידפיסם בכרך בפני עצמו[3].
השמטות משיחות הרבי
המניחים קיבלו מהרבי שלא כל מה שנאמר ברבים בשבת, הוא נועד לפרסום, והם נאמרו בכוונה בשבת[4], וכן מספרים שהיה ברור להם שדיבורים חריפים, ובמיוחד לאיש פרטי יושמטו.
בתורת מנחם ישנו ריבוי השמטות, שהושמטו מכיון שהם לא היו מתאימים מסיבה כזו או אחרת להיכנס לתוך הליקוט. בשנת תשס"ד קובצו כל ההשמטות מהשנים תשמ"ב - תשמ"ח על ידי ישיבת תומכי תמימים מלבורן בקובץ בשם "ליקוט השמטות וקטעים חסרים".
בחול המועד סוכות תשמ"ט, נשא הרבי שיחה, בה אמר שגם בארץ ישראל נוהגים לקרוא בתורה פסוקי קרבנות של מספר ימים; לאחר שהקשו על כך, הורה הרבי להשמיט את הקטע מההנחה. נושא זה עורר פולמוס נרחב, וההנהגה למעשה שנויה במחלוקת בין רבני חב"ד בארץ ישראל.
| ערך מורחב – קריאת התורה בסוכות |
הערות שוליים
- ^ אגרות קודש, כרך ט"ז, אגרת ו'יב.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרבי, אגרות קודש, ח"ב ע' קמט, באתר היברובוקס - ^ אגרות קודש, כרך ב, אגרת רס"ב.
- ^ תורתו של משיח, עמ' 14.
