זמירות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: {{בעבודה}}'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על-ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על-ידי ר' [[י…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}}'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על-ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על-ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דנשט בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים חב"ד]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, אותם הכניס [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור הרב|סידורו]] - [[אזמר בשבחין]] ב[[ליל שבת]], [[אסדר לסעודתא]] (בניגון שלימד [[הרבי שליט"א]]) ב[[יום השבת]] ו[[בני היכלא]] ב[[סעודה שלישית]] - [[רעווא דרעווין]]. | {{בעבודה}}'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על-ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על-ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דנשט בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים חב"ד]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי [[האריז"ל]], אותם הכניס [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור הרב|סידורו]] (ראה להלן) - [[אזמר בשבחין]] ב[[ליל שבת]], [[אסדר לסעודתא]] (בניגון שלימד [[הרבי שליט"א]]) ב[[יום השבת]] ו[[בני היכלא]] ב[[סעודה שלישית]] - [[רעווא דרעווין]]. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==הזמירות== | ==הזמירות== | ||
זמירות רבות נתקבלו ב[[עם ישראל]] במשך הדורות, שחוברו על-ידי גדולי ישראל, ב[[לשון הקודש]] וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או [[ | זמירות רבות נתקבלו ב[[עם ישראל]] במשך הדורות, שחוברו על-ידי גדולי ישראל, ב[[לשון הקודש]] וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או [[חסידות]] נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד. | ||
==מעלת הזמירות== | |||
עונג שבת נעשה במיוחד על-ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר{{הערה|מדברי [[הרבי]], [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] ([[וועד הנחות בלה"ק]]) ח"א עמ' 45}}. | |||
==מנהג חב"ד== | |||
אדמו"ר הרש"ב אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור תו"א (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה . . שידברו חסידות בתוך הסעודה". | |||
אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת [[האריז"ל]]. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ז עמ' 96}}. | |||
הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על [[בני היכלא]], הוא הניגון אותו הי' מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' [[הלל מפאריטש]], ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ז]]. | |||
בנוסף לכך נוהגים [[חסיד]]ים לנגן בשולחן שבת גם [[ניגוני חב"ד]] אחרים, ללא מילים, בעיקר [[ניגוני דביקות]] ו[[ניגוני שמחה]]{{הערה|ראה [[שיחת השבוע]], [[פרשת חוקת]] [[ה'פרצת]].}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[יוסף קרסיק]], '''[[השבת בקבלה ובחסידות]]''', בהוצאת [[מכון נח\לי דבש]] ו[[אש"ל כפר חב"ד]], חלק ב' עמ' 475 ואילך, וש"נ. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שבת]] [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]. | |||
גרסה מ־20:28, 16 ביוני 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
זמירות שבת הם פיוטים שונים, שנתחברו על-ידי גדולי ישראל במשך הדורות[1], לכבוד שבת. נוהגים[2] לשיר אותם בשולחן שבת. בחב"ד נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי האריז"ל, אותם הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו (ראה להלן) - אזמר בשבחין בליל שבת, אסדר לסעודתא (בניגון שלימד הרבי שליט"א) ביום השבת ובני היכלא בסעודה שלישית - רעווא דרעווין.
מקור המנהג
רבי יהודה החסיד כתב[3]: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל[4]: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע בזוהר[5], שבשולחן שבת צריכים לעורר שירה וזמרה.
הזמירות
זמירות רבות נתקבלו בעם ישראל במשך הדורות, שחוברו על-ידי גדולי ישראל, בלשון הקודש וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או חסידות נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד.
מעלת הזמירות
עונג שבת נעשה במיוחד על-ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר[6].
מנהג חב"ד
אדמו"ר הרש"ב אמר[7] ש"אמר רבינו הגדול זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה . . שידברו חסידות בתוך הסעודה".
אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת האריז"ל. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר[8].
הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על בני היכלא, הוא הניגון אותו הי' מנגן אדמו"ר הזקן. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' הלל מפאריטש, ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד הרבי בשמחת תורה תשט"ז.
בנוסף לכך נוהגים חסידים לנגן בשולחן שבת גם ניגוני חב"ד אחרים, ללא מילים, בעיקר ניגוני דביקות וניגוני שמחה[9]
לקריאה נוספת
- הרב יוסף קרסיק, השבת בקבלה ובחסידות, בהוצאת מכון נח\לי דבש ואש"ל כפר חב"ד, חלק ב' עמ' 475 ואילך, וש"נ.
הערות שוליים
- ↑ בעיקר על-ידי ר' ישראל נאג'רה, דנשט בן לברט ויניי.
- ↑ ספר המנהגים חב"ד עמ' 29
- ↑ ספר חסידים סי' רעא, תט
- ↑ מסכת מגילה יב, ב
- ↑ זוהר ח"ג דף ערב,ב
- ↑ מדברי הרבי, התוועדויות תשנ"ב (וועד הנחות בלה"ק) ח"א עמ' 45
- ↑ סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור תו"א (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.
- ↑ תורת מנחם חלק י"ז עמ' 96
- ↑ ראה שיחת השבוע, פרשת חוקת ה'פרצת.
.