באר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
===החילוק בין מעין לבאר=== | ===החילוק בין מעין לבאר=== | ||
====אתערותא דלתתא, | ====אתערותא דלתתא, אתערותא דלעילא==== | ||
למעשה, מסביר אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=[[אור התורה]] [[חומש במדבר]] כרך ג, [[פרשת חקת]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb3/1/30/879&search=מעין+בידי+שמים מאמר מהו נהר ומעיין ובאר] תתעט}}, קיים חילוק גדול בין מעיין לבאר מים. בעוד שמעיין משקה את סביבותיו ואת השותים ממנו מאליו, שכן מימיו זורמים בשטף ובהתמדה, הרי שבאר אינו משקה אלא רק לאחר מעשה מצד האדם, ששואב ממנו. דבר זה מסמל את החילוק בין [[אתערותא דלעילא]] ל[[אתערותא דלתתא]], מעיין מרמז אתערותא דלעילא, התעוררות הבאה מלמעלה לאדם ללא שיעשה מעשה מיוחד מצידו, ואילו באר מרמז על אתערותא דלתתא, התעוררות שבאה מצד האדם, ורק אז מקבל את ההשפעה מלמעלה. | למעשה, מסביר אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=[[אור התורה]] [[חומש במדבר]] כרך ג, [[פרשת חקת]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb3/1/30/879&search=מעין+בידי+שמים מאמר מהו נהר ומעיין ובאר] תתעט}}, קיים חילוק גדול בין מעיין לבאר מים. בעוד שמעיין משקה את סביבותיו ואת השותים ממנו מאליו, שכן מימיו זורמים בשטף ובהתמדה, הרי שבאר אינו משקה אלא רק לאחר מעשה מצד האדם, ששואב ממנו. דבר זה מסמל את החילוק בין [[אתערותא דלעילא]] ל[[אתערותא דלתתא]], מעיין מרמז אתערותא דלעילא, התעוררות הבאה מלמעלה לאדם ללא שיעשה מעשה מיוחד מצידו, ואילו באר מרמז על אתערותא דלתתא, התעוררות שבאה מצד האדם, ורק אז מקבל את ההשפעה מלמעלה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
הנשמות יורדות לעולם הגשמי ונכנסות בגופים כדי לקיים מצוות מעשיות. על ידי קיום המצוות, הנשמות ממשיכות תוספת אור רוחני לגן עדן העליון, שמקבל אור אלוקי אינסופי. וזהו "ויניחהו בגן עדן לעבדה" – "זו רמ"ח מצוות עשה". | הנשמות יורדות לעולם הגשמי ונכנסות בגופים כדי לקיים מצוות מעשיות. על ידי קיום המצוות, הנשמות ממשיכות תוספת אור רוחני לגן עדן העליון, שמקבל אור אלוקי אינסופי. וזהו "ויניחהו בגן עדן לעבדה" – "זו רמ"ח מצוות עשה". | ||
"באר מים חיים" נחשבת לנעלית יותר מ"מעין גנים", בעוד שהבאר הוא מחובר וקרוב למקור מים חיים שנמצא בעמקי האדמה, שממנו יוצאים ומתמלאים מים של הבאר. שלא כמו המעיין שהיא כבר התפשטות של המעיין. כך על ידי האתערותא דלתתא של מעשה המצוות ממשיך ממקור המעיין, שיותר נעלית מ"מעיין גנים" ( - הנשמה קודם ירידתה למטה). על ידי המצוות הגשמיים (כמו ציצית, תפילין, או כל מצווה אחרת). המעשים הללו הם דרך לרדת למטה כדי להוציא את האור העליון לעולם, והם נחשבים כבאר מים חיים. | "באר מים חיים" נחשבת לנעלית יותר מ"מעין גנים", בעוד שהבאר הוא מחובר וקרוב למקור מים חיים שנמצא בעמקי האדמה, שממנו יוצאים ומתמלאים מים של הבאר. שלא כמו המעיין שהיא כבר התפשטות של המעיין. כך על ידי האתערותא דלתתא של מעשה המצוות ממשיך ממקור המעיין, שיותר נעלית מ"מעיין גנים" ( - הנשמה קודם ירידתה למטה). על ידי המצוות הגשמיים (כמו ציצית, תפילין, או כל מצווה אחרת). המעשים הללו הם דרך לרדת למטה כדי להוציא את האור העליון לעולם, והם נחשבים כבאר מים חיים. | ||
ולכן הפסוק בשיר השירים קודם כל הוא משבח את כנסת ישראל מצד שורשה ב[[תיקון]], שהוא בחינת [[אור ישר]], שאז נקראת "מעין גנים". ואחר כך משבח אותה בבירורים של [[תוהו]], שזהו על ידי הבירורים של הנפש הבהמית שאז הוא מחזיר את הנשמה האלוקית ומחייחדה בהקדוש ברוך הוא – "אליך ה' נפשי אשא", שאז בבחינה זו הנשמה נקראת "באר מים חיים" שהוא נובע מלמטה למעלה, ולכן "באר" הוא ראשי תיבות " | ולכן הפסוק בשיר השירים קודם כל הוא משבח את כנסת ישראל מצד שורשה ב[[תיקון]], שהוא בחינת [[אור ישר]], שאז נקראת "מעין גנים". ואחר כך משבח אותה בבירורים של [[תוהו]], שזהו על ידי הבירורים של הנפש הבהמית שאז הוא מחזיר את הנשמה האלוקית ומחייחדה בהקדוש ברוך הוא – "אליך ה' נפשי אשא", שאז בבחינה זו הנשמה נקראת "באר מים חיים" שהוא נובע מלמטה למעלה, ולכן "באר" הוא ראשי תיבות "'''ב'''ידך '''א'''פקיד '''ר'''וחי", שזה הבירורים, שיותר נעלים מהמעיין גנים. | ||
החילוק בין באר למעיין הוא, שמבאר צריך לשאוב, אבל מהמעין משקה מאליו שזה הוא האתערותא דלעילא שמגיע בלי אתערותא דלתתא. ולכן כתוב שמעיין זה בידי שמים ואין בו תפיסת יד אדם. מה שאין כן באר, אך דינו של הבאר היא כמעין שבידי שמים, כי רק חפירת הקרקע נעשה בידי אדם, שזה מסמל את ביטול הרצון לה'. אבל המים חיים הם בידי שמיים. ולכן אברהם - חסד - מעיין. ויצחק הוא באר. | החילוק בין באר למעיין הוא, שמבאר צריך לשאוב, אבל מהמעין משקה מאליו שזה הוא האתערותא דלעילא שמגיע בלי אתערותא דלתתא. ולכן כתוב שמעיין זה בידי שמים ואין בו תפיסת יד אדם. מה שאין כן באר, אך דינו של הבאר היא כמעין שבידי שמים, כי רק חפירת הקרקע נעשה בידי אדם, שזה מסמל את ביטול הרצון לה'. אבל המים חיים הם בידי שמיים. ולכן אברהם - חסד - מעיין. ויצחק הוא באר. | ||
====תשובה==== | ====תשובה==== | ||
עוד ענין במים גנים ובאר מים חיים. שזה מתייחס למי שפגם בתורה ומצוות, אז העצה היא כמו שכתוב "ממעמקים קראתיך" כמו כשנהר נחרב ויבש, כשרוצים למלאות את הנהר, חופרים בעומק יותר במקור הנובע שעל ידי זה חוזר ומתמלא, אותו דבר כמו כך על ידי התשובה נמשך גילוי רצון העליון שלמעלה ממדריגת הרצון המלובש בחוכמה - הנמשך על ידי תורה ומצוות, שזהו מעלת ומדריגת באר מים חיים שזה הוא תשובה. זהו גם עניין "ונוזלים מן לבנון". | עוד ענין במים גנים ובאר מים חיים. שזה מתייחס למי שפגם בתורה ומצוות, אז העצה היא כמו שכתוב "ממעמקים קראתיך" כמו כשנהר נחרב ויבש, כשרוצים למלאות את הנהר, חופרים בעומק יותר במקור הנובע שעל ידי זה חוזר ומתמלא, אותו דבר כמו כך על ידי התשובה נמשך גילוי רצון העליון שלמעלה ממדריגת הרצון המלובש בחוכמה - הנמשך על ידי תורה ומצוות, שזהו מעלת ומדריגת באר מים חיים שזה הוא תשובה. זהו גם עניין "ונוזלים מן לבנון"{{הערה|[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&pgnum=9 ערך באר].}}. | ||
== עבודתו של יצחק == | == עבודתו של יצחק == | ||
בחסידות מבואר שעבודתו של [[יצחק#חפירת הבארות|יצחק היה חפירות בארות]]. | בחסידות מבואר שעבודתו של [[יצחק#חפירת הבארות|יצחק היה חפירות בארות]]. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
אחד מהדברים שנבראו בששת ימי בראשית ערב שבת בין השמשות, היא פי הבאר. | אחד מהדברים שנבראו בששת ימי בראשית ערב שבת בין השמשות, היא פי הבאר. | ||
==מקורות לעיון== | ==מקורות לעיון== | ||
*[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] ערך באר | *[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&pgnum=9 ערך באר] | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[בארה של מרים]] | *[[בארה של מרים]] | ||