א' בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מה דעתך כך.)
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
* [[תר"מ]] - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל - ה[[מלבי"ם]]
* [[תר"מ]] - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל - ה[[מלבי"ם]]
* [[תרע"ד]] - רבי [[יעקב דוד וילבסקי]], הרידב"ז
* [[תרע"ד]] - רבי [[יעקב דוד וילבסקי]], הרידב"ז
{| class="toccolours" style="clear:left; float:left; width:350px; margin-right:15px; text-align:center;"
|-
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}}
|}


== אירועים בחסידות ==
== אירועים בחסידות ==
* [[תק"ז]] - [[הבעל שם טוב]] עשה [[עליית נשמה]] להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".
* [[תק"ז]] - [[הבעל שם טוב]] עשה [[עליית נשמה]] להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א א]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א א]]
__NOTOC__

גרסה מ־23:25, 15 ביוני 2010

<< >> חודש תשרי

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול


הפתגם היומי - א בתשרי - מלוח היום יום
תבנית:היום יום/א תשרי

א' בתשרי הוא יומו הראשון של ראש השנה ושל חודש תשרי. הוא לא יחול אף פעם (בלוח העברי הקבוע) בימים ראשון, רביעי ושישי (על פי הכלל ש"לא אדו ראש").

אירועים ביהדות

נולדו

נפטרו

לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי
לששי עולה הבעל קורא, ומעצמו.

יום הולדת את הבעל שם טוב בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש - תפ"ד. יום שנתגלה הבעל שם טוב - תצ"ד.

יום הולדת את רבינו הזקן - תק"ה.

תוכן תורת הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבוא אל הארץ" וגו'. ארץ לשון 'מרוצה' ולשון 'רצון' כדאיתא במדרש. אז דו וועסט צוקומען צום רצון וואס איז א מתנה מלמעלה און בירושה בכל אחד מישראל, איז די עבודה דארף זיין "וישבת", אראפטראגען אין התישבות, "ולקחת גו' ושמת בטנא", ממשיך זיין אורות בכלים, "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך", א איד דארף וויסען אז ער גייט פון איין ארט אין דעם אנדערען, איז ניט ער גייט אליין נאר מ'פירט איהם מלמעלה, און די כוונה איז "לשכן שמו שם", אויף מפרסם זיין אלקות אין דעם ארט וואו ער איז.

אחר תפילת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת והוסיף: "והיה כי תבוא" גו' בכדי דו זאלסט צוקומען צום רצון כו', איז דאס דורך דעם אז "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם", זאלסט זיך מוסר נפש זיין אויף מפרסם זיין דארטען אלקות, מיט וואס איז מען מפרסם אלקות, מיט א ברכה און א פסוק תהלים.


תרגום מאידיש: תוכן תורת הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבוא אל הארץ" וגו'. ארץ לשון 'מרוצה' ולשון 'רצון' כדאיתא במדרש. כשאתה תבוא לרצון שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, אזי העבודה צריכה להיות "וישבת", להורידה בהתישבות, "ולקחת גו' ושמת בטנא", להמשיך אורות בכלים, "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך", יהודי צריך לדעת כשהוא הולך ממקום אחד לשני, הוא אינו הולך לבד אלא מוליכים אותו מלמעלה, והכוונה היא "לשכן שמו שם", שיפרסם אלקות במקום בו הוא נמצא.

אחר תפילת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת והוסיף: "והיה כי תבוא" גו', בכדי שתבוא לרצון כו', זהו על ידי "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם", שתמסור את נפשך לפרסם שם אלקות, במה מפרסמים אלקות, עם ברכה ופסוק תהלים.


אירועים בחסידות

  • תק"ז - הבעל שם טוב עשה עליית נשמה להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".

הערות שוליים

  1. מסכת ראש השנה, דף יא' עמוד ב'‏
  2. מסכת ראש השנה, דפים י'-יא'‏
  3. פרשת מקץ