מוזיקה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כבר מראשית ההיסטוריה היהודית, השימוש במנגינות ובמוזיקה היה חלק בלתי נפרד מההווי היהודי: | כבר מראשית ההיסטוריה היהודית, השימוש במנגינות ובמוזיקה היה חלק בלתי נפרד מההווי היהודי: | ||
במשכן ובבית המקדש היו הלוויים ממונים על השירה, והם היו משוררים בעיקר בעת הקרבת קרבן התמיד, וכן בזמן בעת ניסוך היין וניסוך המים בשעת הבאת ביכורים, ועוד. | במשכן ובבית המקדש היו הלוויים ממונים על השירה, והם היו משוררים בעיקר בעת הקרבת קרבן התמיד, וכן בזמן בעת ניסוך היין וניסוך המים בשעת הבאת ביכורים, ועוד. השירה לוותה בדרך כלל בשלושה כלי נגינה, נבל כינור וצלצל{{הערה|מלבד שנים עשר יום בשנה שבו היו לויים שרים את ההלל בליווי חלילים.}}, ולכל אחד מימי השבוע נתקן שיר מיוחד. | ||
בלימוד, שימשו [[טעמי המקרא]] כהנחיות לפיסוק ולהבנה נכונה של הפסוקים{{הערה|כאשר את טעמי המקרא עצמם - ניגנו בקהילות יהודיות ברחבי העולם במנגינות שונות זו מזו.}}. | בלימוד, שימשו [[טעמי המקרא]] כהנחיות לפיסוק ולהבנה נכונה של הפסוקים{{הערה|כאשר את טעמי המקרא עצמם - ניגנו בקהילות יהודיות ברחבי העולם במנגינות שונות זו מזו.}}. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מגדיר את ההבדל בין סגנונות המוזיקה השונים: "אצל ישמעאל הנגינה היא בעצבות, וביון הנגינה היא בחדוה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד תלט. ובניסוח דומה להגדרתו של רבי מנחם די לונזאנו: "לחן הישמעאלים . . לחן לב נשבר ונדכה".}}, ועל דרך זה במקומות אחרים הוא כותב | [[אדמו"ר הזקן]] מגדיר את ההבדל בין סגנונות המוזיקה השונים: "אצל ישמעאל הנגינה היא בעצבות, וביון הנגינה היא בחדוה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד תלט. ובניסוח דומה להגדרתו של רבי מנחם די לונזאנו: "לחן הישמעאלים . . לחן לב נשבר ונדכה".}}, ועל דרך זה במקומות אחרים הוא כותב שניגוני הישמעאלים הם 'יגון ומרירות' ו'מרה שחורה'{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג חלק א' עמודים רח-רט.}}, ומלבד אופי הניגונים כך הם גם פועלים על הנפש: "הניגונים של אדו"ם הם רק לעורר השמחה והניגונים של הישמעאלים הן לעורר העצבון"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה ח"א ע' רנ.}}. | ||
על אף ההגדרה המכלילה, גם אצל הישמעאלים ייתכן ויהיו ניגוני שמחה, וגם אצל היוונים ניגוני עצבות{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך עמוד מה שניגוני הישמעאלים הם "בעצבות, וכלול החדוה בהעלם", לעומתם ניגוני היוונים שהם "בחדוה וכלול בו מן העצבות". אור התורה בראשית כרך ד' (פ' חיי שרה) ע' תשצג.}}. | על אף ההגדרה המכלילה, גם אצל הישמעאלים ייתכן ויהיו ניגוני שמחה, וגם אצל היוונים ניגוני עצבות{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך עמוד מה שניגוני הישמעאלים הם "בעצבות, וכלול החדוה בהעלם", לעומתם ניגוני היוונים שהם "בחדוה וכלול בו מן העצבות". אור התורה בראשית כרך ד' (פ' חיי שרה) ע' תשצג.}}. | ||