קלמן בר: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בליל י"א מר חשון השתתף עם הרב [[דוד יוסף]] בהתוועדות ברוכים הבאים מ[[בית דין רבני חב"ד]] ב770 בכפר חב"ד. | בליל י"א מר חשון השתתף עם הרב [[דוד יוסף]] בהתוועדות ברוכים הבאים מ[[בית דין רבני חב"ד]] ב770 בכפר חב"ד. | ||
בחודש [[מר חשון]] [[ה'תשפ"ה]] נסע לניו יארק לכינוס השלוחים, וביום כ"ז מר חשון מסר שיעור ב770, כאשר הוא מלווה עם סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי|מנחם מענדל גלוכבסקי]]. | בחודש [[מר חשון]] [[ה'תשפ"ה]] נסע לניו יארק לכינוס השלוחים, וביום כ"ז מר חשון מסר שיעור ב770, כאשר הוא מלווה עם סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי|מנחם מענדל גלוכבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/166575 הרב הראשי לישראל מסכם ביקור ממושך בשכונת קראון הייטס{{col}}]}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־04:41, 13 בדצמבר 2024
הרב קלמן מאיר בר (יליד שנת תשי"ח) הוא הרב הראשי האשכנזי לישראל החל משנת תשפ"ה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בא' בטבת תשי"ח לאביו עמנואל ולאמו מרים איטה בתל אביב. למד בישיבה התיכונית בנתניה בראשותו של הרב שמחה הכהן קוק[1].
בשנת ה'תשל"ה החל ללמוד בישיבת ההסדר כרם ביבנה. למד בכולל בכרם ביבנה ונסמך לרבנות עיר.
בשנת ה'תשמ"ו מינה אותו הרב חיים יעקב גולדוויכט לשמש כר"מ בישיבת כרם ביבנה.
שימש בשליחות רבנית כראש ישיבת יבנה באנטוורפן, וכן כרב קהילת המזרחי "הרב עמיאל".
לצד תפקידו בישיבה, שימש כראש המדרשה לבנות בקיבוץ חפץ חיים וכרב מכללת תלפיות.
בט' באלול תשע"ד נבחר למשרת הרב האשכנזי הראשי של נתניה [2].
הקים את מערך הכשרות בד"ץ "בהידור הכשרות" בתוך מערכת הכשרות של רבנות נתניה, הנותן מענה לציבור המקפיד על כשרות למהדרין.
הרב הראשי לישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"ט בתשרי תשפ"ה נבחר למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל לכהן עם הרב הראשי הספרדי הרב דוד יוסף לאחר סבב שני שהתקיים בינו לבין הרב מיכה הלוי. בראיון לשבועון בית משיח[3], פרש הרב בר את משנתו בקשר לתפקידה של הרבנות הראשית, ומלבד התפקידים הייעודיים של הרבנות בתחום הנישואין, כשרות והלכה, הציב מטרה חשובה לטווח זמן המיידי: "אני רואה כעת בתפקיד הרבנות מטרה לאחד בין הפלגים, שכל קבוצה תראה את החלק הטוב שבקבוצה האחרת. אסור לתת יד לשסע ופילוגים, מספיק עם זה!".
קשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
נחשב כידיד חב"ד מובהק, ואף זכה להיות בקשרי מכתבים עם הרבי מלך המשיח.
על הקשר שלו עם הרבי סיפר בראיון לשבועון בית משיח[4]: "אני רואה את עצמי כקשור ומחובר לרבי מליובאוויטש ואף כתבתי לו מכתבים. בתור חתן כתבתי לרבי, ואף קיבלתי מכתב ברכה לחתונת בתוספת שתי שורות בכתב יד קודשו. "
אודות הידידות עם השלוחים סיפר בראיון הנזכר: "רואים כמה עבודה שלוחי הקודש עושים, ולפעמים גם בחוסר תנאים ובחוסר כל. הם ממש מפקירים את עצמם למען הזולת. זו הסיבה שכמעט בכל כינוס של שלוחים שמזמינים אותנו, בנתניה ומחוצה לה, אנחנו משתדלים להיות וליטול חלק".
משתתף באירועים חב"דיים ובהם מעמדי "סיום הרמב"ם" שמתקיימים על ידי מטה משיח בעירו בראשות הרב אלעזר פרץ[5].
בראיון לשבועון בית משיח חשף כי במשך תקופה ארוכה היה מנוי לשבועון בית משיח[6].
בשנת תשפ"ד הוכרז בידי הרב נפתלי רוט במעמד סיום הרמב"ם כי רבני חב"ד תומכים במועמדותו של הרב בר לרבנות הראשית ואכן רוב רבני חב"ד בגוף הבוחר בחרו בו.
בליל י"א מר חשון השתתף עם הרב דוד יוסף בהתוועדות ברוכים הבאים מבית דין רבני חב"ד ב770 בכפר חב"ד.
בחודש מר חשון ה'תשפ"ה נסע לניו יארק לכינוס השלוחים, וביום כ"ז מר חשון מסר שיעור ב770, כאשר הוא מלווה עם סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד הרב מנחם מענדל גלוכבסקי[7].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח 1433, הרב קלמן בר עם היבחרו לתפקיד הרב הראשי, בראיון בלעדי לבית משיח מספר על הקשר החם עם הרבי
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מונה מאוחר יותר (בשנת תשל"ב) לרב העיר רחובות
- ↑ לאחר 26 שנה בהן לא כיהן רב ראשי אשכנזי בעיר
- ↑ גיליון 1433
- ↑ גיליון 1433
- ↑ שבועון בית משיח 1280 ע' 57
- ↑ 1433
- ↑ הרב הראשי לישראל מסכם ביקור ממושך בשכונת קראון הייטס
| הקודם: הרב דוד לאו |
הרב הראשי האשכנזי החל מכ"ט תשרי תשפ"ה |
הבא: ? |