חד אריך חד קציר וחד בינוני: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==ביאור== | ==ביאור== | ||
"חד אריך" הוא [[קו הימין]], שענינו בכללות הוא מידת ה[[חסד]], שענינו הוא השפעה בלי גבול, כמו [[גמילות חסדים]] שהוא בין ל[[עני]]ים ובין ל[[עשיר]]ים. "חד קציר" הוא [[קו השמאל]], שענינו בכללות הוא מידת ה[[גבורה]], שענינה השפעה בבחינת דין ומשפט, למי שראוי לו בלבד. "חד בינוני" הוא [[קו האמצעי]], שענינו בכללות הוא מדת ה[[תפארת]] שכלולה מחסד ומגבורה, וענינה הוא המיצוע ביניהם. | "חד אריך" הוא [[קו הימין]], שענינו בכללות הוא מידת ה[[חסד]], שענינו הוא השפעה בלי גבול, כמו [[גמילות חסדים]] שהוא בין ל[[עני]]ים ובין ל[[עשיר]]ים. "חד קציר" הוא [[קו השמאל]], שענינו בכללות הוא מידת ה[[גבורה]], שענינה השפעה בבחינת דין ומשפט, למי שראוי לו בלבד. "חד בינוני" הוא [[קו האמצעי]], שענינו בכללות הוא מדת ה[[תפארת]] שכלולה מחסד ומגבורה, וענינה הוא המיצוע ביניהם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370069 תורה אור פרשת וירא טו, ג].}}. | ||
המשמעות של תיאור קו הימין וקו השמאל כ'ארוך' ו'קצר' אינו נוגע למהות הכוחות הנחלקים בו, אלא לאופן השפעתם והמקום אליו הם נמשכים ופועלים. | |||
[[חכמה]] עניינה [[ראיה]] ובינה עניינה [[שמיעה]], וכפי שרואים בגשמיות בחוש הראיה שתופסת עד ה[[גשמיות]] ממש, ואילו שמיעה תופסת רק עניין רוחני יותר,כך הוא גם בנפש, שה[[התבוננות]] שבכח הבינה מולידה את הרגש בלבד{{הערה|כמבואר בפרק ג' בתניא ועוד.}}, ועיקר המידות הן חסד עד הוד{{הערה|התבאר באריכות בדרושי החסידות של [[ל"ג בעומר]].}}, ואילו עניין החכמה הוא 'ארוך' ונמשך גם למטה יותר, כידוע שהחכמה הוא שורש אותיות הדיבור (שהם בחינת ה[[מלכות]]{{הערה|כפי שמתבאר באריכות באגרת הקודש.}}). | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פתח אליהו]] | [[קטגוריה:פתח אליהו]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:14, 17 בנובמבר 2024
חד אריך חד קציר וחד בינוני הוא לשון מאמר פתח אליהו, המתאר את חלוקת הספירות לשלושה קוים: קו הימין, קו השמאל, וקו האמצעי.
"חד אריך" מכוון כנגד ספירות חכמה חסד ונצח שענינם הוא ההתפשטות וההשפעה, שהוא ההשפעה באריכות, אף למי שאין ראוי לכך. "חד קציר" מכוון כנגד ספירות בינה גבורה והוד שענינם הוא צמצום והתכנסות, והוא בבחינת השפעה בקצרה, לראויים לכך בלבד. "חד בינוני" מכוון נגד ספירות דעת תפארת יסוד ומלכות שענינם הוא המיצוע בין קו הימין לקו השמאל.
על ידי ההתחלקות לשלושת קוים, של קו הימין קו השמאל וקו האמצעי, נקראים הספירות בבחינת פרצוף אדם. שענינו של אדם הוא התחלקות המדרגות והתכללותם, שכלול מצד ימין ומצד שמאל ומן המיצוע ביניהם.
ביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
"חד אריך" הוא קו הימין, שענינו בכללות הוא מידת החסד, שענינו הוא השפעה בלי גבול, כמו גמילות חסדים שהוא בין לעניים ובין לעשירים. "חד קציר" הוא קו השמאל, שענינו בכללות הוא מידת הגבורה, שענינה השפעה בבחינת דין ומשפט, למי שראוי לו בלבד. "חד בינוני" הוא קו האמצעי, שענינו בכללות הוא מדת התפארת שכלולה מחסד ומגבורה, וענינה הוא המיצוע ביניהם[1].
המשמעות של תיאור קו הימין וקו השמאל כ'ארוך' ו'קצר' אינו נוגע למהות הכוחות הנחלקים בו, אלא לאופן השפעתם והמקום אליו הם נמשכים ופועלים.
חכמה עניינה ראיה ובינה עניינה שמיעה, וכפי שרואים בגשמיות בחוש הראיה שתופסת עד הגשמיות ממש, ואילו שמיעה תופסת רק עניין רוחני יותר,כך הוא גם בנפש, שההתבוננות שבכח הבינה מולידה את הרגש בלבד[2], ועיקר המידות הן חסד עד הוד[3], ואילו עניין החכמה הוא 'ארוך' ונמשך גם למטה יותר, כידוע שהחכמה הוא שורש אותיות הדיבור (שהם בחינת המלכות[4]).