מעייני ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ראשיתו של הארגון היה בירושלים, הקמת [[כולל אברכים]] בירושלים בראשות הרב [[מנחם מענדל פויגל]], ללימוד תורת ה[[חסידות]] וה[[נגלה]] בשם "צדקת ישראל". בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב [[נפתלי צבי וויס]]. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב [[פישל וינגרטן]]. | ראשיתו של הארגון היה בירושלים, הקמת [[כולל אברכים]] בירושלים בראשות הרב [[מנחם מענדל פויגל]], ללימוד תורת ה[[חסידות]] וה[[נגלה]] בשם "צדקת ישראל". בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב [[נפתלי צבי וויס]]. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב [[פישל וינגרטן]]. | ||
ראשי הכולל: הרב [[מנחם מנדל פויגל]] (חסיד וויזניץ) ראש "מעייני ישראל". ממשפיעי הכולל: ר' יהושע רוזנבוים - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לפני הצהרים, והרב [[ | ראשי הכולל: הרב [[מנחם מנדל פויגל]] (חסיד וויזניץ) ראש "מעייני ישראל". ממשפיעי הכולל: ר' יהושע רוזנבוים - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לפני הצהרים, והרב [[ישעיה יוסף בעק]]. מנכ"ל הארגון הוא הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] ואיתו עימו שותף לניהול הרב [[אהרן גרוס]]. | ||
בחודש [[סיוון]] [[תש"ע]] הכולל עבר למשכנו החדש בשכירות, ברחוב אהלי יוסף ב[[ירושלים]], בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי"ג תמוז התקיים מעמד [[חנוכת הבית]]. | בחודש [[סיוון]] [[תש"ע]] הכולל עבר למשכנו החדש בשכירות, ברחוב אהלי יוסף ב[[ירושלים]], בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי"ג תמוז התקיים מעמד [[חנוכת הבית]]. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בשנת [[תשפ"א]] חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק ב[[ירושלים]] שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות [[חב"ד]], וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: [[ביתר]], [[בית שמש]], [[אשדוד]], [[חיפה]] ו[[בני ברק]]. בערב ראש השנה [[תשפ"ג]] חנכו את הבניין החדש. | בשנת [[תשפ"א]] חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק ב[[ירושלים]] שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות [[חב"ד]], וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: [[ביתר]], [[בית שמש]], [[אשדוד]], [[חיפה]] ו[[בני ברק]]. בערב ראש השנה [[תשפ"ג]] חנכו את הבניין החדש. | ||
במסע הקבוצה | |||
במסע הקבוצה בג' תמוז [[תשפ"ד]] הוחלט להרחיב הפצת המעיינות בפתיחת ישיבת 'המאור שבתורה' לצעירים מקרב הציבור החרדי, אשר תתנהל באופן דומה לישיבות תומכי תמימים, מיד בחזרת הקבוצה לארץ התחילו להתארגן בגיבוש הצוות ורישום התלמידים. | |||
הישיבה זכתה עד מהרה בהצלחה נרחבת כאשר נרשמו עשרות רבות של בחורים לישיבה. | הישיבה זכתה עד מהרה בהצלחה נרחבת כאשר נרשמו עשרות רבות של בחורים לישיבה. | ||
הישיבה | |||
בראשות הישיבה יעמדו הרב [[יהושע רוזנבוים]] והרב [[אהרן ברייער]] תחת הדרכתו של המשפיע הרב [[זלמן גופין]] והיא ממוקמת בבנין המרכזי של [[מעייני ישראל]] ב[[ירושלים]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]] | ||
[[קטגוריה:מעייני ישראל]] | [[קטגוריה:מעייני ישראל]] | ||
גרסה מ־09:19, 25 באוגוסט 2024
ארגון מעייני ישראל הוא ארגון כלל ארצי להפצת לימוד החסידות, שנוסד על ידי הרב מרדכי לוסטיג הרב אהרן גרוס הרב מרדכי יואל שוורץ, ההוגים בתורת חסידות חב"ד, בראש הרשת נמנים המשפיעים הרב זלמן גופין והרב ר' חיים שלום דייטש. בתמיכת הנגידים החסידים אליהו שלוסברג דוד פישר וחיים יעקב לייבוביץ', והוא על שמו של הבעל שם טוב הקדוש. לארגון סניפים באשדוד, ירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, חיפה, ברכפלד קריית גת וביתר עילית.
ראשית הארגון
ראשיתו של הארגון היה בירושלים, הקמת כולל אברכים בירושלים בראשות הרב מנחם מענדל פויגל, ללימוד תורת החסידות והנגלה בשם "צדקת ישראל". בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב נפתלי צבי וויס. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב פישל וינגרטן.
ראשי הכולל: הרב מנחם מנדל פויגל (חסיד וויזניץ) ראש "מעייני ישראל". ממשפיעי הכולל: ר' יהושע רוזנבוים - ראש כולל לפני הצהרים, והרב ישעיה יוסף בעק. מנכ"ל הארגון הוא הרב מרדכי יואל שוורץ ואיתו עימו שותף לניהול הרב אהרן גרוס.
בחודש סיוון תש"ע הכולל עבר למשכנו החדש בשכירות, ברחוב אהלי יוסף בירושלים, בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי"ג תמוז התקיים מעמד חנוכת הבית.
הארגון גם הקים בשנת תש"ע כולל ללימוד חסידות ברח' רש"י 26 בבני ברק, בראשות הרב יוסף יצחק בלינוב. בעבר כיהנו גם הרב אליעזר פרנקל, הרב פישל בידרמן, הרב דובער בלינוב, הרב יהושע גרינפלד, כיום הרב יואל פרידמן מכהן כראש הכולל.
בחורף תשע"ד הוקם בביהמ"ד מעייני ישראל בירושלים ישיבת בוקר לבחורים מישיבות חסידיות ללימוד חסידות כהכנה לתפילת שחרית, בראשות הרב דוד שלאמע ובהשתתפות המשפיע ר' יצחק וואלפין. הפעילות במסגרת 'איגוד בחורים לומדי חסידות' התרחבה וגדלה על ידי הרב ישראל וינשטוק (לשעבר חסיד בויאן), כשבוגריה פועלים בפתיחת סניפים נוספים ברחבי הארץ של קהילת מעייני ישראל.
באלול תשפ"ב נפתח בית כנסת ובית מדרש לקהילת מעייני ישראל בירושלים ברחוב אלעזר המכבי.
מפעולות הארגון
הארגון מפעיל בית מדרש בירושלים, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ובמועדים. לפני התפילה נמסרים שיעורים בתורת חסידות חב"ד על ידי משפיע בית המדרש הרב חיים שלום דייטש (נוסח התפילה בנוסח חב"ד). רב בית הכנסת הוא הרב יקותיאל פרקש. בבית הכנסת נערכות התוועדויות במועדים חסידיים כמו י"ט כסלו י"ב תמוז וכו'. וכן בשבת מברכים בהשתתפות המשפיע המקומי הרב דייטש ומשפיעים אורחים וכל שבת בהשתתפות משפיעים אורחים כגון הרב יעקב משה וולברג.
כמו כן הוקמו בתי מדרש בערים ביתר עילית, בית שמש, אשדוד, בני ברק, חיפה, קרית גת, אלעד, צפת, בתשפ"ב הוקמו עוד 2 סניפים בעיר בית שמש ברמת אברהם ורמה ד' בנוסף לקיים. אנשי הארגון עורכים ישיבות בין הזמנים ללימוד תורת החסידות.
אנשי הארגון, יזמו מערכת כנסי חגים ושיעורי חסידות לנשים מהציבור החרדי. בסיס השיעורים הן נשות האברכים המשתתפים בשיעורי חסידות של 'מעייני ישראל' וכן נשות אברכי הכוללים של 'מעייני ישראל'. המארגנים הם הרב משה ארנפלד מחברי הכולל, ובסיוע מאסיבי של הגב' גיטל פישר ובתה הגב' נחמה בריקמאן שהחלו להרים את הפעילות המיוחדת[1], וכן שיעורים שבועיים קבועים הנמסרים על ידי הרבנית זילברשטרום.
מידי שנה מארגן הארגון שבת התאחדות לכלל האברכים הרואים עצמם שייכים למעייני ישראל ומושפעים ממנו. המשפיעים הקבועים שם הם: הרב זלמן גופין הרב חיים שלום דייטש וכן הרב יוסף יצחק גוראריה ומשפיעים אורחים נוספים. מספר המשתתפים מגיע לפי האמדן בקרוב לכ-750 איש מכל רחבי הארץ. בכמה מהשנים השתתפו באירוע גם משפחות האברכים.
כמו כן, מידי שנה, הארגון מארגן קבוצה גדולה של כ-100 איש הטסה לרבי לשמחת תורה ולג' תמוז.
הארגון מוציא לאור מדי תקופה עלון המסקר את פעילות הארגון[2].
התפתחות הארגון בשנים האחרונות
עם השנים התפתחה הארגון לפעילות מסועפת ועניפה הכולל בתוכו מעל חמש עשרה בתי כנסת ברחבי הארץ ומעל שלושים נקודות של כוללים ללימוד החסידות ברחבי הארץ, כמו כן הוחל פעילות רחבה בציבור הנשים החל משיעורים וימי גיבוש ועד שבתות אחדות. בתקופה האחרונה התחיל הארגון בפעילות רחבה בקרב הנוער והילדים.
בשנת תשפ"א חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק בירושלים שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות חב"ד, וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: ביתר, בית שמש, אשדוד, חיפה ובני ברק. בערב ראש השנה תשפ"ג חנכו את הבניין החדש.
במסע הקבוצה בג' תמוז תשפ"ד הוחלט להרחיב הפצת המעיינות בפתיחת ישיבת 'המאור שבתורה' לצעירים מקרב הציבור החרדי, אשר תתנהל באופן דומה לישיבות תומכי תמימים, מיד בחזרת הקבוצה לארץ התחילו להתארגן בגיבוש הצוות ורישום התלמידים.
הישיבה זכתה עד מהרה בהצלחה נרחבת כאשר נרשמו עשרות רבות של בחורים לישיבה.
בראשות הישיבה יעמדו הרב יהושע רוזנבוים והרב אהרן ברייער תחת הדרכתו של המשפיע הרב זלמן גופין והיא ממוקמת בבנין המרכזי של מעייני ישראל בירושלים.