כבר היה לעולמים: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה''' הוא מטבע לשון שטבע אדמו"ר הזקן בתניא פרק ל"ו, המתאר שהגילוי אור ה' אין סוף ברוך הוא שיהי' בימות המשיח, ובפרט כשיחיו המתים - כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה, כדכתיב (דברים ד לה): "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה''' הוא מטבע לשון שטבע [[אדמו"ר הזקן]] | '''כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה''' הוא מטבע לשון שטבע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא|תניא]] פרק ל"ו, המתאר שהגילוי [[אור אין סוף ברוך הוא|אור ה' אין סוף ברוך הוא]] שיהי' ב[[ימות המשיח]], ובפרט כש[[תחיית המתים|יחיו המתים]] - כבר היה לעולמים מעין זה בשעת [[מתן תורה]], כדכתיב (דברים ד לה): "אתה הראת לדעת כי [[ה' הוא האלוקים|ה' הוא האלהים]] [[אין עוד מלבדו]]". | ||
הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה | הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מ[[:קטגוריה:יעודי הגאולה|יעודי הגאולה]]. | ||
== מתי הי' כבר? == | == מתי הי' כבר? == | ||
=== בתחילת הבריאה === | === בתחילת הבריאה === | ||
עולם על מילואו נברא, ורק שאחרי חטא עץ הדעת, נתערב טוב | עולם על מילואו נברא, ורק שאחרי [[חטא עץ הדעת]], נתערב [[טוב]] ו[[רע]], ועוד. בזמן הגאולה תחזור העולם למצב שבו הוא כבר הי'. | ||
=== תיבת נח === | === [[תיבת נח]] === | ||
היתה מצב כמו הזמן של הגאולה | היתה מצב כמו הזמן של הגאולה. | ||
=== מתן תורה === | === [[יציאת מצרים]] === | ||
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": א. דומות ליצי"מ. ב. נפלאות אפי' בערך ליצי"מ<ref name=":0">כימי צאתך תשמ"ב, סה"מ מלוקט ב.</ref>. | |||
=== [[מתן תורה]] === | |||
כמו שאמו"ר הזקן מפרש בתניא פל"ו (מקור הציטוט). | כמו שאמו"ר הזקן מפרש בתניא פל"ו (מקור הציטוט). | ||
=== זמן בית ראשון - מלכות שלמה === | === זמן [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] - מלכות [[שלמה המלך]] === | ||
אז מצב עם ישראל היתה בשלימות, קיימא סיהרא בשלימותא, בדומה לזמן הגאולה. | אז מצב עם ישראל היתה בשלימות, קיימא סיהרא בשלימותא, בדומה לזמן הגאולה. | ||
== רק "מעין זה" == | == רק "מעין זה" == | ||
(אף שכבר הי', | (אף שכבר הי', הרי זה רק "מעין זה", ולעת"ל יהי') חידוש שלא מצינו לעולם<ref>לקו"ש חל"ה ע' 206.</ref>. ובכל ייעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר הי', יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהי' בזה בזמן הגאולה. | ||
== למאי נפקא מינה == | == למאי נפקא מינה == | ||
זה שיודעים שזה כבר הי', זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר הי', כך גם יהי'< | זה שיודעים שזה כבר הי', זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר הי', כך גם יהי'<ref>לקו"ש חי"ח ע' 273.</ref>. | ||
זה שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום, וע"כ אין צריך שהי' עוה"פ מתן תורה<ref>ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א.</ref>. וזה נותן הכח שיהי' בגאולה העתידה<ref name=":0" />. | |||
== אנו רוצים גאולה שלימה == | == אנו רוצים גאולה שלימה == | ||
ועוד והוא העיקר שבנ"י לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כ"א רוצים בגילוי חדש שלא הי' לעולמים< | ועוד והוא העיקר שבנ"י לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כ"א רוצים בגילוי חדש שלא הי' לעולמים<ref>התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.</ref>. | ||
גרסה מ־04:33, 21 באוגוסט 2024
כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה הוא מטבע לשון שטבע אדמו"ר הזקן בתניא פרק ל"ו, המתאר שהגילוי אור ה' אין סוף ברוך הוא שיהי' בימות המשיח, ובפרט כשיחיו המתים - כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה, כדכתיב (דברים ד לה): "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו".
הרבי השתמש רבות במטבע לשון זו, אודות הרבה מיעודי הגאולה.
מתי הי' כבר?
בתחילת הבריאה
עולם על מילואו נברא, ורק שאחרי חטא עץ הדעת, נתערב טוב ורע, ועוד. בזמן הגאולה תחזור העולם למצב שבו הוא כבר הי'.
תיבת נח
היתה מצב כמו הזמן של הגאולה.
יציאת מצרים
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": א. דומות ליצי"מ. ב. נפלאות אפי' בערך ליצי"מ[1].
מתן תורה
כמו שאמו"ר הזקן מפרש בתניא פל"ו (מקור הציטוט).
זמן בית ראשון - מלכות שלמה המלך
אז מצב עם ישראל היתה בשלימות, קיימא סיהרא בשלימותא, בדומה לזמן הגאולה.
רק "מעין זה"
(אף שכבר הי', הרי זה רק "מעין זה", ולעת"ל יהי') חידוש שלא מצינו לעולם[2]. ובכל ייעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר הי', יש לבאר מהו השלימות והחידוש שיהי' בזה בזמן הגאולה.
למאי נפקא מינה
זה שיודעים שזה כבר הי', זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר הי', כך גם יהי'[3].
זה שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום, וע"כ אין צריך שהי' עוה"פ מתן תורה[4]. וזה נותן הכח שיהי' בגאולה העתידה[1].
אנו רוצים גאולה שלימה
ועוד והוא העיקר שבנ"י לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כ"א רוצים בגילוי חדש שלא הי' לעולמים[5].