גבריאל זלקינד כגן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לר' דוד מרדכי קאפילקאוו בן הרה"ח יהושע זליג בעיירה [[נוול]] בי"ז אדר שנת [[תרמ"ט]]. בתחילת שנת [[תרס"ה]] בא ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולאחר מכן בשנים [[תרס"ו]] - [[תרס"ז]] למד בסניף ב[[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/11_004.jpg כרטיסו] ב[[ספר החסידים]].}}. בחורף תר"ע נסע לצרניגוב והיה שם כשנה וחצי ולמד מפי הרד"צ חן ושם שינה שמו לגבריאל כגן בגלל בעיות עם הצבא לפני חג הפסח תרע"א התחתן בבערעזנה הסמוך לצרניגוב לאחר נישואיו התגורר בבערעזנה כמשך 15 שנה בעצת אדמו"ר הרש"ב עסק במאנופאקטור והיה נחשב לאמיד בתחילת שנת תרפ"ח בא לנעוול ובקיץ של אותה שנה בא לוויטעבסק בתור משגיח בישיבה בח טבת תר"צ ברח משם ובא לצרניגוב והתחיל לעבוד במשרת השמשות ובאו אליו תלמידים בני י"ב י"ג שנה והיה מלמדם עד שנת תרצ"ט בתקופה הסובייטית, פעל הרב כגן לקמת ישיבות מחתרתיות{{הערה|זכרונותי, פרק י"ז.}}, חדרים ומקוואות. | נולד לר' דוד מרדכי קאפילקאוו בן הרה"ח יהושע זליג בעיירה [[נוול|נעוול]] בי"ז אדר שנת [[תרמ"ט]]. בתחילת שנת [[תרס"ה]] בא ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולאחר מכן בשנים [[תרס"ו]] - [[תרס"ז]] למד בסניף ב[[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]]{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/11_004.jpg כרטיסו] ב[[ספר החסידים]].}}. בחורף תר"ע נסע לצרניגוב והיה שם כשנה וחצי ולמד מפי הרד"צ חן ושם שינה שמו לגבריאל כגן בגלל בעיות עם הצבא לפני חג הפסח תרע"א התחתן בבערעזנה הסמוך לצרניגוב לאחר נישואיו התגורר בבערעזנה כמשך 15 שנה בעצת אדמו"ר הרש"ב עסק במאנופאקטור והיה נחשב לאמיד בתחילת שנת תרפ"ח בא לנעוול ובקיץ של אותה שנה בא לוויטעבסק בתור משגיח בישיבה בח טבת תר"צ ברח משם ובא לצרניגוב והתחיל לעבוד במשרת השמשות ובאו אליו תלמידים בני י"ב י"ג שנה והיה מלמדם עד שנת תרצ"ט בתקופה הסובייטית, פעל הרב כגן לקמת ישיבות מחתרתיות{{הערה|זכרונותי, פרק י"ז.}}, חדרים ומקוואות. | ||
==מאסרו== | ==מאסרו== | ||
בליל י"ז אדר תרצ"ט נאסר על ידי השלטונות הסובייטים בעוון [[הפצת יהדות]]. שם אחרי חקירות ועינוים נהיה חולה ברגלים עקב זאת ביום י"ז אדר שני ת"ש הביאו אותו לבית הרפואה בעיר והרופאים התיאשו ממנו במוצאי ת"ב ת"ש בא אליו בחלום כ"ק אדמו"ר הרש"ב כשהוא יושב בחדר קטן לבד והוא עומד בצד השני של השולחן ופניו לכותל והוא אומר ברכות השחר וכ"ק אדמו"ר הרש"ב עונה אמן על כל ברכה וכשהתחיל לומר המעביר שינה רמז לו הרבי הרש"ב לומר בשקט כשקם חשב בזכות האמן שענה לי | בליל י"ז אדר תרצ"ט נאסר על ידי השלטונות הסובייטים בעוון [[הפצת יהדות]]. שם אחרי חקירות ועינוים נהיה חולה ברגלים עקב זאת ביום י"ז אדר שני ת"ש הביאו אותו לבית הרפואה בעיר והרופאים התיאשו ממנו במוצאי ת"ב ת"ש בא אליו בחלום כ"ק אדמו"ר הרש"ב כשהוא יושב בחדר קטן לבד והוא עומד בצד השני של השולחן ופניו לכותל והוא אומר ברכות השחר וכ"ק אדמו"ר הרש"ב עונה אמן על כל ברכה וכשהתחיל לומר המעביר שינה רמז לו הרבי הרש"ב לומר בשקט כשקם חשב בזכות האמן שענה לי הרבי אצא מפה ובצהרים שלאח"כ הגיעה רופאה שבדקה אותו והחליטה שאין לו רפואה ושלחה את התוצאות כעבור שבועיים החזרו אתו לכלא ובחצי חודש אלול שחררו אותו כשחזר הביתה הלך עם מקל וכעבור זמן קצר נרפא | ||
==בארץ ישראל== | ==בארץ ישראל== | ||
גרסה אחרונה מ־19:49, 25 ביולי 2024
ר' גבריאל זלקינד שלמה כגן (תרמ"ט - כ"ה ניסן תשל"ב) היה חסיד חב"ד, שנאסר על ידי השלטונות הסובייטים בעוון הפצת יהדות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' דוד מרדכי קאפילקאוו בן הרה"ח יהושע זליג בעיירה נעוול בי"ז אדר שנת תרמ"ט. בתחילת שנת תרס"ה בא ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ולאחר מכן בשנים תרס"ו - תרס"ז למד בסניף בדוקשיץ[1]. בחורף תר"ע נסע לצרניגוב והיה שם כשנה וחצי ולמד מפי הרד"צ חן ושם שינה שמו לגבריאל כגן בגלל בעיות עם הצבא לפני חג הפסח תרע"א התחתן בבערעזנה הסמוך לצרניגוב לאחר נישואיו התגורר בבערעזנה כמשך 15 שנה בעצת אדמו"ר הרש"ב עסק במאנופאקטור והיה נחשב לאמיד בתחילת שנת תרפ"ח בא לנעוול ובקיץ של אותה שנה בא לוויטעבסק בתור משגיח בישיבה בח טבת תר"צ ברח משם ובא לצרניגוב והתחיל לעבוד במשרת השמשות ובאו אליו תלמידים בני י"ב י"ג שנה והיה מלמדם עד שנת תרצ"ט בתקופה הסובייטית, פעל הרב כגן לקמת ישיבות מחתרתיות[2], חדרים ומקוואות.
מאסרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל י"ז אדר תרצ"ט נאסר על ידי השלטונות הסובייטים בעוון הפצת יהדות. שם אחרי חקירות ועינוים נהיה חולה ברגלים עקב זאת ביום י"ז אדר שני ת"ש הביאו אותו לבית הרפואה בעיר והרופאים התיאשו ממנו במוצאי ת"ב ת"ש בא אליו בחלום כ"ק אדמו"ר הרש"ב כשהוא יושב בחדר קטן לבד והוא עומד בצד השני של השולחן ופניו לכותל והוא אומר ברכות השחר וכ"ק אדמו"ר הרש"ב עונה אמן על כל ברכה וכשהתחיל לומר המעביר שינה רמז לו הרבי הרש"ב לומר בשקט כשקם חשב בזכות האמן שענה לי הרבי אצא מפה ובצהרים שלאח"כ הגיעה רופאה שבדקה אותו והחליטה שאין לו רפואה ושלחה את התוצאות כעבור שבועיים החזרו אתו לכלא ובחצי חודש אלול שחררו אותו כשחזר הביתה הלך עם מקל וכעבור זמן קצר נרפא
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ז ברח מרוסיה במסגרת "יציאת רוסיה תש"ו", והתיישב בכפר חב"ד.
נפטר בכ"ה ניסן תשל"ב. על מצבתו נכתב: "פ"נ הרה"ח אי"א מכפר חבד מתלמידי תו"ת גבריאל שלמה זלקינד כגן בן הרה"ח ר' דוד מרדכי ז"ל מנעוועל רוסיא נפטר כ"ה ניסן תשל"ב תנצב"ה".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת סימה חיה לוין-נפטרה כ"ט תשרי תש"ס רעיית הרב יהודה לייב לוין (ירושלים) (בזיווג שני)
- בנו, ר' דוד מרדכי חיים קגן - חקלאי, כפר חב"ד[3]נפטר כ"ח חשון תשמ"ד[4]
- בתו, דר. חנה שמואלי - בני ברק.
- נכדו, הרב לייבל אלבסקי - שליח הרבי לקליבלנד, אוהיו.
- נכדו, שמואל שמואלי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%AA%D7%A8%D7%A1%D7%95/22928452 קיצור המשך תרס"ו]
הערות שוליים
- ↑ כרטיסו בספר החסידים.
- ↑ זכרונותי, פרק י"ז.
- ↑ כרטיסו בספר החסידים.
- ↑ היה רווק
.