ליקוי חמה: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
{{ציטוטון|ובדוגמא כזו הוא למעלה בבחינת זעיר אנפין ומל[כות], דסיהרא הוא בחינת מלכות שהמלכות אין לה אור מעצמה להאיר למטה כי אם מה שמקבלת משמש הוי' בחינת זעיר אנפין}} | {{ציטוטון|ובדוגמא כזו הוא למעלה בבחינת זעיר אנפין ומל[כות], דסיהרא הוא בחינת מלכות שהמלכות אין לה אור מעצמה להאיר למטה כי אם מה שמקבלת משמש הוי' בחינת זעיר אנפין}} | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל [[הרבי]]=== | ||
[[הרבי]] חזה [[ליקוי חמה]] בגיל צעיר, אותו לא ראה בעירו, וזה הוכח לאחר מכן, כשהתרחש בנקודות שונות ברחבי העולם. | [[הרבי]] חזה [[ליקוי חמה]] בגיל צעיר, אותו לא ראה בעירו, וזה הוכח לאחר מכן, כשהתרחש בנקודות שונות ברחבי העולם. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ב[[כ"ט תמוז]] [[תנש"א]] התרחש [[ליקוי חמה]]. | ב[[כ"ט תמוז]] [[תנש"א]] התרחש [[ליקוי חמה]]. | ||
במהלך [[שיחתו | במהלך [[שיחה|שיחתו]] לפני [[נשי חב"ד|נשי ובנות ישראל]] דיבר [[הרבי]]{{הערה|[[התוועדות|התוועדויות]] [[תנש"א]] כרך ד, עמ' 308-9}} על גודל השפעת ה[[תורה]] עד שגם השמים נעשים חדורים ב[[תורה]], מכיוון שבצבא השמים ניכר הביטול לה' בנוסף לעצם התנועה וההילוך של צבא השמים, דבר המלמד שיש מנהיג לעולם כפי שהיה אצל [[אברהם אבינו]]. | ||
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ב]], התרחש ליקוי שמש נוסף. הרב הירשל קרינסקי שאל את הרבי אם לאור | בחודש [[טבת]] [[תשנ"ב]], התרחש ליקוי שמש נוסף. הרב [[הירשל קרינסקי]] שאל את [[הרבי]] אם לאור שיחתו ל[[נשי חב"ד]] לגבי הלקח ב[[עבודת ה']] שיש להפיק מהליקוי, כדאי לפרסם את זמני הליקויים, ו[[הרבי]] הגיב{{הערה|אוצר מענות קודש סימן תרי"ג}}: | ||
{{ציטוטון|הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש – שאין לו כל יסוד כלל! ומבלבל לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב! אזכיר על | {{ציטוטון|הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש – שאין לו כל יסוד כלל! ומבלבל לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב! אזכיר על ה[[ציון]].}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־20:15, 14 במאי 2024
ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח נמצא בין כדור הארץ והשמש, ומסתיר את השמש או את חלקה מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-370 שנה. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם.
הליקוי
ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח עובר במסלולו החודשי בין השמש לכדור הארץ ומסתיר את השמש, או חלק ממנה, מפני כדור הארץ.
בכל סוף ותחילת חודש עברי, כאשר הירח אינו נראה בשמים, הוא חוצה במסלולו את כיפת השמים שבין כדור הארץ והשמש. עם זאת, לא בכל חודש מתרחש ליקוי חמה שכן הירח עשוי לחלוף מדרום לשמש או מצפון לה. ככל שמעבר הירח תואם יותר את מיקומה של השמש בשמי כדור הארץ כך הליקוי יהיה "מלא" יותר וממושך יותר.
עמים רבים פיתחו במרוצת ההיסטוריה תפיסות שונות ומגוונות בנוגע לליקויי החמה. תפיסות אלו הפכו למיתוסים שהיו לאבן פינה בתרבויות אותם עמים. רוב העמים החזיקו כי ליקוי החמה הוא אות מבשר רעות, המלמד על אסונות קרבים ובאים.
אירוע מיוחד של ליקוי חמה התקיים בו' אב תשס"ט, שנראה מחלקה המזרחי של אסיה. זה ליקוי החמה הארוך ביותר שייראה במאה הנוכחית (ליתר דיוק עד שנת 2132) ואורכו, בעת השיא, 6 דקות ו-39 שניות.
צפייה בחמה באמצעות אביזרים שאינם מתאימים כגון משקפי שמש, סרטי צילום, זכוכיות וכו' מסוכנת ויכולה לגרום אף לעיוורון.
במקרא ובגמרא
כבר בנביא אנו מוצאים התייחסות לפחדים אלו, וכך אומר הנביא ירמיהו (פרק י’): “כה אמר ה’ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה”. היינו, שאל להם לבני–ישראל לחשוש מליקוי המאורות, ורק על הגויים לחשוש מכך.
בגמרא[1] מוסבר שפסוק זה נאמר "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום", שאז אין הם צריכים לחשוש מליקוי החמה או הלבנה. אולם באופן כללי יש בכך סימנים רעים, וכפי שמובא שם בגמרא, ש"בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך".
לעומת זאת, רבי מאיר סובר, שאין זה סימן רע לכל העולם, אלא “לשונאיהם של ישראל [בלשון סגי נהור] – מפני שמלומדים במכותיהן. משל לסופר [מורה] שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג”. אך בהמשך לדברי רבי מאיר, עורכת הגמרא הבחנה בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ואומרת: “בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל”.
בהמשך הגמרא נאמרה הפיסקה הבאה: "בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה וכו’ . . ובשביל ארבעה דברים מאורות [הירח והכוכבים] לוקין: על כותבי פלסתר וכו’".
ליקוי החמה נגרם כתוצאה מחטאים מסויימים, וכאשר בני האדם עוברים על חטאים אלו – נעשה ליקוי חמה.
בחב"ד
אצל רבותינו נשיאינו
בתורת החסידות נאמרו ביאורים רבים על אור השמש ואור הלבנה (תומצתו בספר הערכים כרך ג, עמ' רצד-שכה; ועוד).
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התייחס לתופעת הליקוי בספר המאמרים תרנ"ד (עמ' קלד) וכותב:
"ובדוגמא כזו הוא למעלה בבחינת זעיר אנפין ומל[כות], דסיהרא הוא בחינת מלכות שהמלכות אין לה אור מעצמה להאיר למטה כי אם מה שמקבלת משמש הוי' בחינת זעיר אנפין"
אצל הרבי
הרבי חזה ליקוי חמה בגיל צעיר, אותו לא ראה בעירו, וזה הוכח לאחר מכן, כשהתרחש בנקודות שונות ברחבי העולם.
הרבי כותב[2] כי אין מברכים על ליקוי חמה, וכי "מובן שתופעה האמורה היאן טבעי אך עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת."
בכ"ט תמוז תנש"א התרחש ליקוי חמה. במהלך שיחתו לפני נשי ובנות ישראל דיבר הרבי[3] על גודל השפעת התורה עד שגם השמים נעשים חדורים בתורה, מכיוון שבצבא השמים ניכר הביטול לה' בנוסף לעצם התנועה וההילוך של צבא השמים, דבר המלמד שיש מנהיג לעולם כפי שהיה אצל אברהם אבינו.
בחודש טבת תשנ"ב, התרחש ליקוי שמש נוסף. הרב הירשל קרינסקי שאל את הרבי אם לאור שיחתו לנשי חב"ד לגבי הלקח בעבודת ה' שיש להפיק מהליקוי, כדאי לפרסם את זמני הליקויים, והרבי הגיב[4]:
"הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש – שאין לו כל יסוד כלל! ומבלבל לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב! אזכיר על הציון."
קישורים חיצוניים
•ליקוי חמה בארה"ב: כך זה נראה בחזית בית חיינו 
