איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(תחילת עריכה והוספה.) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת תר"ל בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים. | רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת [[תר"ל]] בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים. | ||
בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]]. | בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]]. | ||
שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, תרמ"ד-תרנ"ב בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין. | שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, [[תרמ"ד]]-[[תרנ"ב]] בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין. | ||
בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר. | בשנת [[תרנ"ב]] (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר. | ||
בשנת תרנ"ד, והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה. | בשנת [[תרנ"ד]], והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה. | ||
רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] זצ"ל, שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית. | רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] זצ"ל, שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== תקופת סלוצק == | == תקופת סלוצק == | ||
במשך עשרים ושש שנים, תרנ"ז-תרפ"ג שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, | במשך עשרים ושש שנים, [[תרנ"ז]]-[[תרפ"ג]] שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, | ||
וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה ע"י הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים" בראשותה של חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר, שעבר לשם עם חלק מן התלמידים. | וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה ע"י הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים" בראשותה של חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר, שעבר לשם עם חלק מן התלמידים. | ||
רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב- | רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-[[תרפ"ה]] עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים{{הערת שוליים|הפרטים עד כאן מתוך http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת}} | ||
למרות היותה של העיירה [[סלוצק]] עיירה [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ח"ב עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערת שוליים|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] ח"א עמ' קכ"א}}. | למרות היותה של העיירה [[סלוצק]] עיירה [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ח"ב עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערת שוליים|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] ח"א עמ' קכ"א}}. | ||
| שורה 32: | שורה 30: | ||
==למד קבלה וחסידות== | ==למד קבלה וחסידות== | ||
בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] ו[[חסידות]] עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול{{הערת שוליים|מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס " | בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] ו[[חסידות]] עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול{{הערת שוליים|מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניך ויאמרו לך - ההייתה כזו בימיהם?!" נגד לימוד [[תורת החסידות]], [[ירושלים]] [[תשמ"ט]].}}. | ||
במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] הי' מן הראוי לציין פרט זה{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז אגרת ו'תט"ו: | במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] הי' מן הראוי לציין פרט זה{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז אגרת ו'תט"ו: | ||
"...במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר ע"ה. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר כירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרה"צ הרה"ח הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כ"כ במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל.".}}. | "...במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר ע"ה. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר כירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרה"צ הרה"ח הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כ"כ במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל.".}}. | ||
==פרשת הילדים הפליטים== | |||
בתקופת השואה, ילדים פליטים שהגיעו לארץ הופנו ברובם למוסדות לא דתיים. גדולי ישראל נזעקו למלחמה על חייהם הרוחניים של הילדים. ב[[פרשת הילדים הפליטים]] פעל רבות ר' איסר זלמן, בשיתופו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בשנת [[תש"ג]] פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול למען הילדים הפליטים. | |||
ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] פנו הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי ב[[עולם]] נגד ה[[ציונות]] המעבירה ילדים על דתם{{הערת שוליים|נדפס בתחילת החוברת "[[ילדי טהרן מאשימים]]".}}. | |||
בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, כהנמן, [[אברהם ישעיה קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']</REF>. | |||
המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה הי' ר' איסר זלמן. הוא קרא לכנס ועידה של [[אגודת ישראל]] לדיון בנושא, אך יוזמתו הוכשלה על-ידי מספר עסקנים. הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים. | |||
לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של [[אגודת ישראל]]. בספרי ההסטורי החרדית מתואר ר' איסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה{{הערת שוליים|ללא איזכור חלקו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה לדוגמא: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ד, 'דפים של אתמול' (א. רוטנברג), ועוד.}}. | |||
==באגודת ישראל== | ==באגודת ישראל== | ||
| שורה 52: | שורה 64: | ||
*רבי [[חי יצחק טברסקי]] האדמו"ר מרחמסטריבקא. | *רבי [[חי יצחק טברסקי]] האדמו"ר מרחמסטריבקא. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|מלצר איסר זלמן]] | |||
גרסה מ־17:22, 27 באפריל 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הגאון רבי איסר זלמן מלצר, (ה' אדר ה'תר"ל - י בכסלו ה'תשי"ד) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי חיים מבריסק זצ"ל.
ביוגרפיה
רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת תר"ל בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים.
בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת תרמ"ד והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי חיים סולובייצ'יק.
שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, תרמ"ד-תרנ"ב בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין.
בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר.
בשנת תרנ"ד, והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה.
רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל, שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית.
הוציא לאור מהדורה מוגהת של הרמב"ן על הש"ס.
תקופת סלוצק
במשך עשרים ושש שנים, תרנ"ז-תרפ"ג שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה ע"י הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים" בראשותה של חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר, שעבר לשם עם חלק מן התלמידים.
רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-תרפ"ה עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים[1]
למרות היותה של העיירה סלוצק עיירה מתנגדית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם אדמו"ר הרש"ב בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו[2] באסיפת הרבנים שכינס אדמו"ר הרש"ב בשנת תרע"ז מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי היהדות של יהודי רוסיה. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל[3].
למד קבלה וחסידות
בהיותו בירושלים למד ר' איסר זלמן קבלה וחסידות עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול[4].
במכתבו לרב שלמה יוסף זווין מעיר הרבי כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר אישים ושיטות הי' מן הראוי לציין פרט זה[5].
פרשת הילדים הפליטים
בתקופת השואה, ילדים פליטים שהגיעו לארץ הופנו ברובם למוסדות לא דתיים. גדולי ישראל נזעקו למלחמה על חייהם הרוחניים של הילדים. בפרשת הילדים הפליטים פעל רבות ר' איסר זלמן, בשיתופו של אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תש"ג פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' אברהם מרדכי אלתר מגור ועוד רבנים בבקשה לאדמו"ר הריי"צ, לפעול למען הילדים הפליטים.
בראש חודש ניסן פנו הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי בעולם נגד הציונות המעבירה ילדים על דתם[6].
בי"ג בניסן פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, סולובייצ'יק, מלצר סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים[7].
המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה הי' ר' איסר זלמן. הוא קרא לכנס ועידה של אגודת ישראל לדיון בנושא, אך יוזמתו הוכשלה על-ידי מספר עסקנים. הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים.
לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של אגודת ישראל. בספרי ההסטורי החרדית מתואר ר' איסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה[8].
באגודת ישראל
רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-תרע"ג. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-תרפ"ד בוינה, ובשנים האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסיה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף תשי"ד.
בשנת תשי"ב עמלו עסקני אגודת ישראל[9] בעידוד של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק[10]להכשיל את מאבקו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת, וביקשו לכנס אסיפת מועצת גדולי התורה להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה[11].
ספריו
הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה.[12]
תלמידיו
- הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך.
- חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר.
- רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריבקא.
הערות שוליים
- ↑ הפרטים עד כאן מתוך http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב עמ' תת"ע
- ↑ ראה שמועות וסיפורים מהדורת תש"נ ח"א עמ' קכ"א
- ↑ מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניך ויאמרו לך - ההייתה כזו בימיהם?!" נגד לימוד תורת החסידות, ירושלים תשמ"ט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"ז אגרת ו'תט"ו: "...במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר ע"ה. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר כירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרה"צ הרה"ח הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כ"כ במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל.".
- ↑ נדפס בתחילת החוברת "ילדי טהרן מאשימים".
- ↑ אגרות קודש לריי"צ, חלק ז'
- ↑ ללא איזכור חלקו של אדמו"ר הריי"צ, ראה לדוגמא: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ד, 'דפים של אתמול' (א. רוטנברג), ועוד.
- ↑ בינהם ניתן למנות את הרב זלמן סורוצקין, יצחק מאיר לוין ומנחם פרוש (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב צבי ויינמן.).
- ↑ ראה 'הקרבניט', מוסף סוכות תש"ע לעיתון המבשר.
- ↑ אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.
- ↑ ראה שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)