ניגון שיבנה בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הניגון במקורו חובר על ידי החזן ר' ישראל שור{{הערה|נולד בעיר חירוב שבאוסטריה למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. ב-1924 היגר לאמריקה. בבואו לאמריקה, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין. בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.}}, והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' [[משה טלישבסקי]] היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר). | הניגון במקורו חובר על ידי החזן ר' ישראל שור{{הערה|נולד בעיר חירוב שבאוסטריה למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. ב-1924 היגר לאמריקה. בבואו לאמריקה, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין. בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.}}, והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' [[משה טלישבסקי]] היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר). | ||
פעם אחת לא היה ר' משה טלישבסקי בהתוועדות, אך [[בעל מנגן]] מסוים מארה"ק היה אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שר' משה בחר בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..." | פעם אחת{{מקור}} לא היה ר' [[משה טלישבסקי]] בהתוועדות, אך [[בעל מנגן]] מסוים מארה"ק היה אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שר' משה בחר בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..." | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה מ־01:20, 8 בינואר 2024
המונח "שיבנה בית המקדש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שיבנה בית המקדש (קרליבך).
ניגון שיבנה בית המקדש מורכב על המילים הנאמרים בסיום תפילת שמונה עשרה, "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך". הניגון חביב מאוד על הרבי, והוא מצווה לנגנו פעמים רבות, במיוחד בהתוועדויות. פעמים רבות החזן ר' משה טלישבסקי היה מתחיל בנגינה והקהל אחריו.
ניגון "שיבנה בית המקדש" בעולם הנגינה החב"די
בסיום ספר תורה שהתקיים בל"ג בעומר בשנת תשמ"ב ובמהלכו שר החזן הרב שניאור זלמן בוימגרטן את הניגון "שיבנה בית המקדש". לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו מהאירוע, ואז ב'ראלי' המסורתי לילדים שנערך באותו יום, ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". בין היתר הרבי אמר:
"מאחר שתוכן תפילה זו קשור עם השמחה הכי גדולה - "שמחת עולם על ראשם" שתהיה בגאולה העתידה - לכן תאמר תפילה זו באופן של ניגון - בניגון הידוע ומורגל אצל רבים מבני ישראל, כי נוסף על זה שתיבות הנ"ל שייכים לכל אחד ואחד מישראל, הרי סוף כל סוף שייך גם ניגון זה לכל אחד ואחד מישראל".
ר' משה טלישבסקי היה אז קרוב ל-770, ואחד הבחורים רץ להזעיק אותו מיד כדי שישיר. הוא אכן הגיע ושר את הניגון "שיבנה בית המקדש" בפעם הראשונה מול הרבי.
מאוחר יותר בהתוועדות בשבת, שוב ביקש הרבי מר' משה טלישבסקי לשיר. ומאז הוא היה שר בקביעות את ה"שיבנה" בהתוועדויות. בימי החול אף עמד לרשותו מיקרופון מיוחד. בהתחלה הרבי היה קורא בשמו לסימן שישיר, וכעבור זמן רק הביט לכיוונו וסימן בראשו לצד שמאל.
הסדר היה בדרך כלל שאת ה"שיבנה" שרו בסיום ההתוועדות, קרה פעם שבתחילת ההתוועדות הרבי שאל למה לחכות עם ה"שיבנה" עד לסוף? ואז באמת שרו את 'שיבנה' בהתחלה וגם בסוף...
מקורו של הניגון
הניגון במקורו חובר על ידי החזן ר' ישראל שור[1], והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' משה טלישבסקי היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר).
פעם אחת[דרוש מקור] לא היה ר' משה טלישבסקי בהתוועדות, אך בעל מנגן מסוים מארה"ק היה אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שר' משה בחר בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..."
קישורים חיצונים
- שמע
- שיבנה ביהמ"ק מתוך ניגוני התוועדות - דיסק #5
- וידאו
- הרבי מעודד את שירת 'שיבנה' בכנס ילדים
, - שני חזנים - 'יהי רצון' אחד ,
- מקהלת ילדי קראון הייטס שרה "שייבנה בית המקדש" (קובץ להורדה)
- היפנים הגיעו להאזין ל"שיבנה בית המקדש" - באתר , ח' בטבת ה'תשע"ב
- צפו: אב ובנו שרים "שיבנה" מול הרבי
- מאמרים
- לב לייבמן, הניגון שמנגנים גם בגן עדן באתר קיר הניגונים, (פורסם בשבועון בית משיח גליון שבת פרשת צו תשע"ו)
- The Demanding Melody - Sheyibone Beis Hamikdosh [הניגון התובעני - שיבנה בית המקדש] - א חסידישע דערהער, אייר תשע"ד (באנגלית).
- שלום טל, [media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2023/07/28-07-2023-10-39-42-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F.pdf עיון וביאור בנוסח "יהי רצון . . ותן חלקנו בתורתך"], קובץ הערות התמימים ואנ"ש 770 פרשת ואתחנן תשפ"ג עמוד 21
הערות שוליים
- ↑ נולד בעיר חירוב שבאוסטריה למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. ב-1924 היגר לאמריקה. בבואו לאמריקה, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין. בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.