שיחה:מלחמת חרבות ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:


בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים.  
בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים.  
===מוסדות ואירועים===


מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב"ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.
מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב"ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף}}.
==פרסום דעת הרבי==
מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי בשבועון בית משיח 1382, עמודים 34-36.


===פעילות חב"ד בקרב החיילים===
===פעילות חב"ד בקרב החיילים===

גרסה מ־09:26, 27 באוקטובר 2023

בניינים בעזה שהופצצו ע"י צה"ל במלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל הינה מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג שמחת תורה כ"ב תשרי תשפ"ד בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ויהודים באיזור המכונה עוטף עזה, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל והחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1400 יהודים, ועוד למעלה מ-220 נחטפו ונמצאים בשבי החמאס וארגוני טרור אחרים.

במלחמה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז קום המדינה, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בו נרצחו 260 יהודים.



מהלך המלחמה

מלחמת חרבות ברזל פרצה בשעה 06:30 בבוקר חג שמחת תורה תשפ"ג, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום.

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה ובשלב השני מאות מחבלים בטנדרים, אופנועים, ברגל, בסירות, ובמצנחי רחיפה חדרו לשטח ישראל לכל אורך גדר הגבול שברצועה.

מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ומוחזקים בעזה.

יישובים שלמים בעוטף עזה ובסיסי צה"ל נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו, התעללו השחיתו והציתו את המבנים.

הצבא גייס מיד חיילים בצו 8, ויחידות מיוחדות ומתאימות הוקפצו לדרום ובלחימה עיקשת נהרגו למעלה מאלף חמש מאות מחבלים.

מאז שמחת תורה צה"ל גייס מאות אלפי חיילי מילואים ותוקף מהאוויר את המחבלים, בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז.

בשבועות הראשונים של המלחמה התבצעו הכנות לכניסה קרקעית תוך כדי מו"מ לשחרור החטופים.

מוסדות ואירועים

מוסדות חינוך ואירועים הושבתו בתחילת המלחמה ובהמשך פיקוד העורף פירסם הנחיות משתנות ומוסדות חב"ד נפתחו בהתאם להנחיות מצילות חיים[1].

פרסום דעת הרבי

מאז פרוץ המלחמה, חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות. על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי בשבועון בית משיח 1382, עמודים 34-36.

פעילות חב"ד בקרב החיילים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים,למבצע תפילין וגם חלוקת מזון ומתנות לחיילים.

מודעה שפירסם ארגון צעירי חב"ד בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב

פעילות חב"ד בערים מופגזות ומפונות

ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ופועלים.

בשבועון בית משיח 1382, חשפו שלוחים הקרובים לגבול לבנון את פעילותם בצל המלחמה.

הרב שמואל גינזבורג שליח במעיין ברוך סיפר על תפילות בבית כמסת עם אנשים בודדים וסעודת שבת המונית עם חיילים המוצבים בסביבה.

הרב בני נחום שליח בשלומי פועל עם החיילים הנמצאים בעירו, בדגש על חלוקת ספרי חת"ת.

הרב יגאל כספי שליח במעלות והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון, מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים[6]

פעילות חב"ד לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

==חייל חב"די שנהרג==תמיד - שיחה, 14:29, א' בחשוון, ה'תשפ"ד 14:29, 16 באוקטובר 2023 (UTC)

==בוגרי מוסדות חב"ד שנהרגו==תמיד - שיחה, 14:29, א' בחשוון, ה'תשפ"ד 14:29, 16 באוקטובר 2023 (UTC)

  • החייל אלי אמיל שמאילוב הי"ד[10].
  • החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בנפילתו[11][12].
  • החייל אביתר אוחיון הי"ד - נפל בשבת קודש כ"ב תשרי תשפ"ד. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה בנפילתו[13][14].

קישורים חיצוניים


העברה

כדי שמישהו יכניס פסקה מסודרת לערך צה"ל, עד שיצטבר מספיק חומר והקשר חב"די למלחמה. --שמואל חייםשיחה 13:23, 16 באוקטובר 2023 (UTC)

משוב

ערך הזוי לחלוטין 198.167.174.246 16:28, 24 באוקטובר 2023 (UTC) למה?--קעניג ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד - שיחה, 17:02, ט' בחשוון, ה'תשפ"ד 17:02, 24 באוקטובר 2023 (UTC)

יצירת ערך

יש כאן אינפורמציה קצרה הזקוקה אמנם להשלמות, אך לטעמי ניתן כבר ממידע זה ליצור ערך ובהמשך להוסיף קרקר - שיחה, 04:11, י"ב בחשוון, ה'תשפ"ד 04:11, 27 באוקטובר 2023 (UTC)

שאלות הלכתיות

שאלות הלכתיות סבוכות הגיעו אל רבני חב"ד בזמן הלחימה.

צו 8 בחג ובשבת - חסידי חב"ד רבים קיבלו בשמחת תורה וגם בשבתות הבאות צו 8, דהיינו צו חירום המורה להתגייס מיידי ללא דיחוי. רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו להתגייס מיידית והיו גם רבנים בחו"ל, שהעניקו פסקים לטוס בעיצומו של חג כדי למלאת פקודת צו 8 [15]

הערות שוליים