שאול נפתלין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: דייקתי מידע ביוגרפי, בהתאם לפרסומים נפתלין פוטר ממועצה הדתית ולא הוחזר לשם. המקורות הם ישנים מאוד, הרבה לפני פרוץ הסכסוך. כידוע נשלל מאשתו לצמיצות רישיון עריכת דין) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←תולדות חיים: למיטב ידיעתי לנפתלין אין הסמכה לרבנות ובכל מקרה אם היה לו כזה מן הראוי לפרסם את התחומים שבהם הוסמך) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[י"ח טבת]] [[תשל"ו]] לאביו הרב [[חיים נפתלין]] ולאמו מרת נחמה פייגא. אביו התגורר ב[[בני ברק]], ובשנות המ"ם עבר עם אביו לעיר קונסטנץ לרגל מינויו לרב ק"ק עדת ישורון דשם ולרב ראשי דמדינת באדן, וירטנברג, [[גרמניה]]. | נולד ב[[י"ח טבת]] [[תשל"ו]] לאביו הרב [[חיים נפתלין]] ולאמו מרת נחמה פייגא. אביו התגורר ב[[בני ברק]], ובשנות המ"ם עבר עם אביו לעיר קונסטנץ לרגל מינויו לרב ק"ק עדת ישורון דשם ולרב ראשי דמדינת באדן, וירטנברג, [[גרמניה]]. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', לאחריה | לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', לאחריה התחתן עם רעייתו מרת גילה, בתו של הדיין החב"די הרב [[חיים יהודה רבינוביץ]]. | ||
בשנת [[תש"ס]] הוסמך כטוען רבני, והמשיך בלימודי משפטים, ובשנת [[תשס"ו]] הוסמך כעורך דין, ופתח משרד עורכי דין עם התמחות מיוחדת בדיני המשפחה, אותו ייסד בשותפות עם רעייתו ששימשה בעבר כעורכת דין, ונמנית בין אחת הנשים החרדיות הראשונות שהוסמכו כעורכות דין. | בשנת [[תש"ס]] הוסמך כטוען רבני, והמשיך בלימודי משפטים, ובשנת [[תשס"ו]] הוסמך כעורך דין, ופתח משרד עורכי דין עם התמחות מיוחדת בדיני המשפחה, אותו ייסד בשותפות עם רעייתו ששימשה בעבר כעורכת דין, ונמנית בין אחת הנשים החרדיות הראשונות שהוסמכו כעורכות דין. |
גרסה מ־16:17, 31 באוגוסט 2023
הרב שאול (שוקי) נפתלין (יליד שנת תשל"ו, 1976) הוא עורך דין וטוען רבני, מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, ומפעילי בית הכנסת חב"ד 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר. בעבר עבד כרכז אזורי במועצה הדתית ירושלים.
תולדות חיים
נולד בי"ח טבת תשל"ו לאביו הרב חיים נפתלין ולאמו מרת נחמה פייגא. אביו התגורר בבני ברק, ובשנות המ"ם עבר עם אביו לעיר קונסטנץ לרגל מינויו לרב ק"ק עדת ישורון דשם ולרב ראשי דמדינת באדן, וירטנברג, גרמניה.
לקראת שנת הלימודים תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', לאחריה התחתן עם רעייתו מרת גילה, בתו של הדיין החב"די הרב חיים יהודה רבינוביץ.
בשנת תש"ס הוסמך כטוען רבני, והמשיך בלימודי משפטים, ובשנת תשס"ו הוסמך כעורך דין, ופתח משרד עורכי דין עם התמחות מיוחדת בדיני המשפחה, אותו ייסד בשותפות עם רעייתו ששימשה בעבר כעורכת דין, ונמנית בין אחת הנשים החרדיות הראשונות שהוסמכו כעורכות דין.
סיפורם החריג של בני הזוג החרדים שכבר בגיל צעיר החלו לשמש כעורכי דין, עוררו עניין ציבורי, ורעייתו הוזמנה להשתתף לעיתים קרובות כאורחת ומרואיינת מבוקשת בתוכניות תקשורת שונות בהן "עושים סדר", "המקצוענים", ועוד, כדוגמה להשתלבות החרדים בחברה.
הרב נפתלין היה בעבר ממונה מטעם המועצה הדתית על אזור התעשיה גבעת שאול, ושימש כרב אזור התעשיה[1].
משמש כטוען רבני, עורך דין, ומגשר, ומתמחה במיוחד בדיני משפחה, ומוזמן פעמים רבות לייצג את הצדדים השונים בעתירות פנים חב"דיות הנוגעות לחילוקי דעות בין שלוחים ומנהלי מוסדות.
הרב נפתלין מתגורר בשיכון בעלז בירושלים ונמנה על מתפללי בית הכנסת היכל לוי יצחק בשיכון חב"ד בעיר, ומהדמויות החב"דיות הבולטות בו, העוסקות בארגון התוועדויות ובניהול קבוע של שיעור חסידות ומנייני התפילה המתקיימים ב'חדר שני', ומקרב את באי בית הכנסת לחסידות.
לצד שאר תפקידיו, נמנה בעבר על ראשי ארגון 'גשר של זהב'[2], ומראשי ארגון זק"א[3]
משפחתו
בנו, ר' מנחם מענדל נפתלין - כפר חב"ד.