ראובן פוירשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}} | {{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}} | ||
[[קובץ:Reuven Feuerstein.jpg|ממוזער|250px|ד"ר ראובן | [[קובץ:Reuven Feuerstein.jpg|ממוזער|250px|ד"ר ראובן פיורשטיין]] | ||
פרופסור '''ראובן פוירשטיין''' ([[י"ז מנחם אב]] [[תרפ"א]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשע"ד]]) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי, | פרופסור '''ראובן פוירשטיין''' ([[י"ז מנחם אב]] [[תרפ"א]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשע"ד]]) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי, וידיד חב"ד. ייסד שיטה חינוכית בהוראה, והקים את מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה. שיטתו זכתה לספרים ומחקרים רבים. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בבוטושאן (בוטאטש) שב[[רומניה]], שם הכיר את חסידות חב"ד{{הערה|כפי שסיפר: ולא אגזים אם אומר שכבר אז נשאנו את עינינו ל[[ליובאוויטש]] בכמיהה לדעת כל מה שמתרחש בה. כולנו ידענו שרב העיר לומד עם קבוצה מאיתנו [[שיעורים בספר התניא]] והמושג '[[חב"ד]]' היה קשור אצלנו עם יהדות צרופה.}}. | |||
פעילותו הראשונה בתחום החינוך החלה בנעוריו. בבוטושאן חייתה משפחה שבנה היחיד בן החמש לא הצליח ללמוד קרוא-וכתוב, והוא החליט לנסות ללמד אותו קרא-וכתוב, ובסבלנות ובאמון ביכולותיו הצליח ללמדו בסופו של דבר{{מקור}}. | |||
למד בסמינר להוראה בבוקרשט ובמכללת אונסקו, וניהל בית ספר לילדים בעלי קשיי למידה. בשנת [[תש"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] שם למד בסמינר למורים ב[[ירושלים]], ושימש כמורה לחינוך מיוחד בכפרי נוער. לאחר קום המדינה עבד כפסיכולוג בעליית הנוער ומוסדות נוספים של [[הסוכנות היהודית]], ולמד פסיכולוגיה באונברסיטאות ז'נבה וסורבון שם השלים את הדוקטורט. | |||
בשנת תשט"ו הקים מכון מחקר, כשעיר מחקריו הם על ניצולי שואה, עולים חדשים ואוטיסטים. | |||
כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט ב[[ארצות הברית]], וזכה בפרסים רבים. | |||
==שיטתו הרפואית== | ==שיטתו הרפואית== | ||
עמדתו הפסיכולוגית של הרב פרופסור פוירשטיין אינה רואה בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות. | עמדתו הפסיכולוגית של הרב פרופסור פוירשטיין אינה רואה בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
לד"ר | לד"ר פוירשטיין קשר ארוך עם הרבי, הרבי הדריך אותו, והפנה אליו מטופלים. | ||
===הרבי מבקש לשמוע על השיטה=== | ===הרבי מבקש לשמוע על השיטה=== | ||
תשמ"ג – עד אותה עת הספיק כבר לטפל בנערים רבים שהרבי שלח אליו.אז הגיע ל 770 והכניס פתק שהגיע, הרבי שלח את המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]], שישמע ממנו על השיטה, ושיקבל ממנו את הספרים והמחקרים שלו בענין. | תשמ"ג – עד אותה עת הספיק כבר לטפל בנערים רבים שהרבי שלח אליו.אז הגיע ל 770 והכניס פתק שהגיע, הרבי שלח את המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]], שישמע ממנו על השיטה, ושיקבל ממנו את הספרים והמחקרים שלו בענין. | ||
הרב יהודה ליב גרונר: מאז ומתמיד הרבי הפנה אליו משפחות שאחד מבניהן סבל מבעיה נפשית. והרבי ביקש שד"ר | הרב יהודה ליב גרונר: מאז ומתמיד הרבי הפנה אליו משפחות שאחד מבניהן סבל מבעיה נפשית. והרבי ביקש שד"ר פוירשטיין יביע דעתו על התכתבות עם ד"ר מדוטרויט שהרבי היה באמצע התכתבות אתו. | ||
ד"ר פורנשטיין סיפר: "הרבי הפנה אלי דרך המזכיר הרב גרונר שורה שלמה של שאלות, שבמרכזן עמד רצונו של הרבי לדעת באיזו מידה אני רואה סיכוי לשינוי אצל נער מסוים שנתוניו נמסרו לי. | ד"ר פורנשטיין סיפר: "הרבי הפנה אלי דרך המזכיר הרב גרונר שורה שלמה של שאלות, שבמרכזן עמד רצונו של הרבי לדעת באיזו מידה אני רואה סיכוי לשינוי אצל נער מסוים שנתוניו נמסרו לי. | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
במסגרת אחד מביקוריו אצל הרבי, הזמין הקונגרס האמריקני את פרופסור פוירשטיין לאבחן את סיבת המשברים התכופים ומספר ההתאבדויות הגבוה בקרב צעירי השבטים האינדיאניים החיים בשמורות בארה"ב, ולהציע לכך דרך טיפול. | במסגרת אחד מביקוריו אצל הרבי, הזמין הקונגרס האמריקני את פרופסור פוירשטיין לאבחן את סיבת המשברים התכופים ומספר ההתאבדויות הגבוה בקרב צעירי השבטים האינדיאניים החיים בשמורות בארה"ב, ולהציע לכך דרך טיפול. | ||
מספר ד"ר | מספר ד"ר פוירשטיין: "הגעתי לשמורת-טבע ליד קולורדו ונפגשתי עם המנהיגות שלהם בניסיון להבין את שורשי הבעיה ולמצוא דרך התמודדות עם המשברים ואובדני החיים. כאן עלי להקדים ולציין שחלק בלתי-נפרד מהשיטה שלי הוא לימוד המטופלים להתחבר למורשת אבותיהם, ללא קשר לדת או ללאום שהם משתייכים אליהם. ידוע שאותם אינדיאנים היו פעם אדוני הארץ והכיבוש האמריקני נישל אותם מאדמתם ואילץ אותם להתרכז בשמורות. לאחר שחקרתי את הבעיה, גיליתי שחוסר הקשר של צעירי האינדיאנים עם מורשתם יצר אצלם ניכור עז שלא איפשר להם להמשיך ולחיות לפי תרבותם. מאידך-גיסא, התרבות האמריקנית לא הציעה להם שום תחליף ראוי, וכך 'הלכו לאיבוד' בחלל שנוצר ואיבדו את טעם ומשמעות חייהם. החלטתי אפוא, בעצה אחת עם ראשי השבטים, לערוך בשמורה קורסים שמטרתם ללמד את צעירי האינדיאנים לחזור אל מורשתם על-אף הנישול האמריקני והחיים הכפויים בשמורות. | ||
"לקורסים היתה הצלחה רבה והם המריצו את צעירי השבטים לשמור על תרבותם וללמוד בשפתם-הם מבלי לקבל את התרבות האמריקנית כדבר מובן-מאליו. 'רק כך', הבטחתי להם, 'תצליחו להתחבר לשורשיכם ומשמעות החיים וטעמם יחזרו אליכם'. | "לקורסים היתה הצלחה רבה והם המריצו את צעירי השבטים לשמור על תרבותם וללמוד בשפתם-הם מבלי לקבל את התרבות האמריקנית כדבר מובן-מאליו. 'רק כך', הבטחתי להם, 'תצליחו להתחבר לשורשיכם ומשמעות החיים וטעמם יחזרו אליכם'. | ||
גרסה מ־00:32, 22 באוגוסט 2023
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרופסור ראובן פוירשטיין (י"ז מנחם אב תרפ"א – כ"ט בניסן תשע"ד) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי, וידיד חב"ד. ייסד שיטה חינוכית בהוראה, והקים את מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה. שיטתו זכתה לספרים ומחקרים רבים.
תולדות חיים
נולד בבוטושאן (בוטאטש) שברומניה, שם הכיר את חסידות חב"ד[1].
פעילותו הראשונה בתחום החינוך החלה בנעוריו. בבוטושאן חייתה משפחה שבנה היחיד בן החמש לא הצליח ללמוד קרוא-וכתוב, והוא החליט לנסות ללמד אותו קרא-וכתוב, ובסבלנות ובאמון ביכולותיו הצליח ללמדו בסופו של דבר[דרוש מקור].
למד בסמינר להוראה בבוקרשט ובמכללת אונסקו, וניהל בית ספר לילדים בעלי קשיי למידה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל שם למד בסמינר למורים בירושלים, ושימש כמורה לחינוך מיוחד בכפרי נוער. לאחר קום המדינה עבד כפסיכולוג בעליית הנוער ומוסדות נוספים של הסוכנות היהודית, ולמד פסיכולוגיה באונברסיטאות ז'נבה וסורבון שם השלים את הדוקטורט.
בשנת תשט"ו הקים מכון מחקר, כשעיר מחקריו הם על ניצולי שואה, עולים חדשים ואוטיסטים.
כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט בארצות הברית, וזכה בפרסים רבים.
שיטתו הרפואית
עמדתו הפסיכולוגית של הרב פרופסור פוירשטיין אינה רואה בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות.
"האדם אינו 'יחידה בעלת נתונים קבועים בלתי-משתנים' שניתנים למדידה", אומר פוירשטיין, "אלא יחידה בת-שינוי לחיוב ולשלילה כאחת. "התכונה המהותית הבלתי-משתנה היחידה באדם - ובפרט באדם היהודי - היא אותו גרעין חבוי המצוי בו, שהוא חלק אלוקה ממעל ממש.
"תכונות אלה של האדם - היותו בר-שינוי והיותו נושא גרעין של אלוקות - מטילות על האדם חופש בחירה גדול ורב-אחריות: הן מחייבות אותו לעמוד בפרץ פן ישתנה לרעה, ובה-במידה לקוות שישתנה לטובה".
עיקרה של תורה פסיכולוגית זו הרואה בשינוי חלק בלתי-נפרד מהחיים עצמם, נושא תקווה לכל אדם בכלל, אך יש בו בשורה של ממש לגבי אלה שסובלים מקשיי למידה והסתגלות. במשפט אחד, שיטת פוירשטיין שוללת לחלוטין את הגישה שיש בחיי הנפש "ליקויים סופניים".
בדברים המודפסים על עטיפת הכרך האחרון של ספרו האחרון, מציג פוירשטיין את תפיסתו כולה במשפט אחד: "אל תקבלוני כמו שאני - תשנו אותי". בספר זה הוא מביא את סיפוריהם של אנשים רבים ששיקומם התאפשר בזכות התאוריה שלו - אחד מהם הוא דמות שהרבי היה מעורב בכל שלבי ריפויה ושיקומה.
קשריו עם הרבי
לד"ר פוירשטיין קשר ארוך עם הרבי, הרבי הדריך אותו, והפנה אליו מטופלים.
הרבי מבקש לשמוע על השיטה
תשמ"ג – עד אותה עת הספיק כבר לטפל בנערים רבים שהרבי שלח אליו.אז הגיע ל 770 והכניס פתק שהגיע, הרבי שלח את המזכיר ר' יהודה לייב גרונר, שישמע ממנו על השיטה, ושיקבל ממנו את הספרים והמחקרים שלו בענין.
הרב יהודה ליב גרונר: מאז ומתמיד הרבי הפנה אליו משפחות שאחד מבניהן סבל מבעיה נפשית. והרבי ביקש שד"ר פוירשטיין יביע דעתו על התכתבות עם ד"ר מדוטרויט שהרבי היה באמצע התכתבות אתו.
ד"ר פורנשטיין סיפר: "הרבי הפנה אלי דרך המזכיר הרב גרונר שורה שלמה של שאלות, שבמרכזן עמד רצונו של הרבי לדעת באיזו מידה אני רואה סיכוי לשינוי אצל נער מסוים שנתוניו נמסרו לי.
"כתבתי לרבי שמעטים ייתנו תקווה לשינוי אצל אותו נער, וכאן הרבי נתן לי הנחיה שסייעה לי מאוד לגבש את הכיוון שהלכתי בו בעתיד. הרבי כתב לי שעלי להתייחס למצב הנער באופטימיות, ובהמשך המכתב הורה לי לפגוש את כל האחראים למצבו החינוכי של הנער, ולתבוע מהם לתת לנער את היכולות הנכונות, שיאפשרו לו להגיע להיכן שהוא מסוגל ומגיע לו להגיע.
"המדע מנסה תמיד לאבחן כל מצב בצורה סיבתית ולהגדירו בצורה כמותית. אם אדם נולד עם מידה מסוימת של אינטליגנצייה, המדע גורס שזו לא תשתנה כל ימיו; קווי-האופי של האדם קבועים ויישארו כאלה כל חייו. מנגד, הרבי האמין בכוחות הנפש האצורים בכל אחד וביכולתנו להפעילם. לגביי, יכולת זו של הרבי לחדור לנפש ולהאמין בכוחה להשתנות, קשורה באותה יכולת של הרבי שלא לשכוח לעולם את הפרט, על-אף האלפים שכתבו לו ושעברו לפניו מדי שבוע".
להשקיע אינדיאנים
במסגרת אחד מביקוריו אצל הרבי, הזמין הקונגרס האמריקני את פרופסור פוירשטיין לאבחן את סיבת המשברים התכופים ומספר ההתאבדויות הגבוה בקרב צעירי השבטים האינדיאניים החיים בשמורות בארה"ב, ולהציע לכך דרך טיפול.
מספר ד"ר פוירשטיין: "הגעתי לשמורת-טבע ליד קולורדו ונפגשתי עם המנהיגות שלהם בניסיון להבין את שורשי הבעיה ולמצוא דרך התמודדות עם המשברים ואובדני החיים. כאן עלי להקדים ולציין שחלק בלתי-נפרד מהשיטה שלי הוא לימוד המטופלים להתחבר למורשת אבותיהם, ללא קשר לדת או ללאום שהם משתייכים אליהם. ידוע שאותם אינדיאנים היו פעם אדוני הארץ והכיבוש האמריקני נישל אותם מאדמתם ואילץ אותם להתרכז בשמורות. לאחר שחקרתי את הבעיה, גיליתי שחוסר הקשר של צעירי האינדיאנים עם מורשתם יצר אצלם ניכור עז שלא איפשר להם להמשיך ולחיות לפי תרבותם. מאידך-גיסא, התרבות האמריקנית לא הציעה להם שום תחליף ראוי, וכך 'הלכו לאיבוד' בחלל שנוצר ואיבדו את טעם ומשמעות חייהם. החלטתי אפוא, בעצה אחת עם ראשי השבטים, לערוך בשמורה קורסים שמטרתם ללמד את צעירי האינדיאנים לחזור אל מורשתם על-אף הנישול האמריקני והחיים הכפויים בשמורות.
"לקורסים היתה הצלחה רבה והם המריצו את צעירי השבטים לשמור על תרבותם וללמוד בשפתם-הם מבלי לקבל את התרבות האמריקנית כדבר מובן-מאליו. 'רק כך', הבטחתי להם, 'תצליחו להתחבר לשורשיכם ומשמעות החיים וטעמם יחזרו אליכם'.
"מיד עם סיום הקורס נסעתי לניו-יורק כדי להספיק לעבור את השבת במחיצת הרבי ב-770. בתפילת שחרית כובדתי בגלילה לאחר קריאת התורה וזכיתי לעמוד ליד הרבי בעת אמירת ההפטרה.
"אחר הצהריים נכנס הרבי להתוועדות וזכיתי לשבת מאחוריו ולשמוע את דבריו מילה במילה.
"במרכזה של אותה התוועדות הרבי דיבר על הצורך בהנחלת שבע מצוות בני נוח לנכרים, והדגיש שחלק בלתי-נפרד משליחות זו הוא פשוט לסייע לתיקון האנושות ולבוא לעזרתה. באותם ימים - לאחר שביליתי שעות ארוכות במחיצת האינדיאנים והשקעתי מאמצים רבים לעזור להם – שאלו אותי לא פעם 'מה אתה עומד ומסייע לאנשים שאינם בני עמך' - ובאותה התוועדות הרבי הסיר את ספקותי. חשתי שדברי הרבי מכוונים אלי אישית, ובמיוחד כאשר בין השיחות הרבי פנה אלי ואמר לי לומר 'לחיים'.
"מאז לקחתי על עצמי לחזק את צד המורשת אצל כל המטופלים, ואם הדברים הללו נכונים כלפי אלה שאינם יהודים, קל-וחומר שהם נכונים לגבי יהודים. למדתי שדווקא במקרים שבהם נראה לכאורה בוודאות שתמו כל התקוות ולא ניתן לעשות דבר להצלת המטופל, צריכים להפעיל את הערוץ היהודי-פנימי שבכוחו לעשות פלאים - והתוצאות תמיד מצדיקות את המאמץ".
קשורים חיצוניים
- "הרגשתי שהרבי מעודד אותי לחבר את הצעירים האינדיאנים לשורשם"
- "יותר קל בישראל", ד"ר פרונשטיין עובר בחלוקת דולרים אצל הרבי
הערות שוליים
- ↑ כפי שסיפר: ולא אגזים אם אומר שכבר אז נשאנו את עינינו לליובאוויטש בכמיהה לדעת כל מה שמתרחש בה. כולנו ידענו שרב העיר לומד עם קבוצה מאיתנו שיעורים בספר התניא והמושג 'חב"ד' היה קשור אצלנו עם יהדות צרופה.