סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 15: שורה 15:


ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.
ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.
מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות,הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}


   
   

גרסה מ־07:11, 4 באפריל 2023

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי (מכונה בענטשערעל) הוא ברכון עם תרגום לאנגלית בהוצאת קה"ת, והופק על ידי אדמו"ר הריי"צ, הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב ומתרגם (יתכן הרב ניסן מינדל).

הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי

בשנת תש"ב מונה הרבי על ידי חותנו הרבי הריי"צ למנהל קה"ת. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך לוח שנה, ברכון באנגלית, והיום יום[1]. בשנים אלו - מחלקת הוצאה לאור - קה"ת הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: לוח היום יום וילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס (ב"ח) בעריכת הרבי, ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - באנגלית: "טעקס ענד טיילס"[2], ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפילות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך

הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ. הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו[3]

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - (תוכן המענה) חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה. ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה חוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.


מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות,הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק [4]


הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט תש"ג.

במודעה שהתפרסמה בירחון הקריאה והקדושה עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של המרכז לענייני חינוך מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד [5].

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

הרבי משיב לשאלות ודיוקים

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב משה פנחס כ"ץ לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ[6]. ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן [7].

שימוש בברכון

במכתב מקיץ תש"י כותב הרב חודקוב לרב שלום ריבקין, על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד קדיש: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"[8].

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי בי"א ניסן תשל"ז, התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של ארצות הברית לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.

לקריאה נוספת

  • מנחם מענדל גרינפלד, ה'בענצ'רל' של הרבי, שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.
  2. שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.
  3. מנחם מענדל גרינפלד, ה'בענצ'רל' , בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.
  4. בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון
  5. גיליון מס' 30.
  6. הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.
  7. תשורה זינגער תשס"ו
  8. צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.