י"א ניסן תרס"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו. | הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו. | ||
הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם [[ | הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה מ־07:39, 14 במרץ 2010
י"א ניסן תרס"ב הוא יום הולדתו של כ"ק הרבי, הנשיא השביעי, דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת אדמו"ר הצמח צדק (שעל שמו הוא נקרא), בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולאייב לאביו הגאון, החסיד והמקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, ולאמו, הרבנית חנה.
מנהגי י"א ניסן
ביום זה, או ביום שלפניו, נהג הרבי לילך לציון חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע.
משנת תשל"ב בערך, היו זקני החסידים באים אליו לברכו, ואף הוא היה משיב בברכה.
במשך השנים תשל"א -תש"נ נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה או בסמוך לו, ולעתים (ברוב השנים?) היה עורך בשעת ההתוועדות סיום מסכת באמירת שיחה, מענין סיום המסכת ופתיחתה.
בשנים תשי"ב, תשכ"ב ותשל"א אמר גם מאמר דא"ח.
ברוב השנים נהג הרבי לכתוב ביום זה "מכתב כללי" לבני ובנות ישראל, ובו לימוד הוראות מימי ניסן וחג הפסח, וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת תשל"ב ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם בראש חודש ניסן).
מכתבים אלו, וכן מברקי ברכה לאנ"ש, נאספו ונדפסו במהדורות השנים האחרונות של ההגדה של פסח, שבהוצאת הועד להפצת שיחות.
יום הולדתו של הרמב"ם
י"א ניסן הוא גם יום הולדתו של הרמב"ם.
בשנת תשמ"ו דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".
הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ונשיא אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה רב הקהילות שבמקומו.
הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת הגזל שזה אחד משבע מצוות בני נח, על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.
קישורים חיצונים
שיחת הרבי י"א ניסן תשמ"ו על 850 ללידת הרמב"ם חב"ד אינפו