יעקב בן אשר

ציור הוד פני אביר יעקב רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים מהעיר טוליטולה-טולידו שבספרד

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט בערך - י"ב תמוז ה'ק"ג), היה פוסק הלכה, בנו של הרא"ש. מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

תולדות חיים

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד. שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.

למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות אולם שימש כדיין בעיר, אורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:

"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו".

אחיו ר' יהודה בן הרא"ש כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.

בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו. יש אומרים שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.

ממסמכים שהתגלו^{[דרוש מקור]} באי היווני כיוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח. עדות נוספת לכך הינה מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר מסמן את מקום קבורתו באזור איזמיר.

מצבתו

בספר אבני זכרון מביא את מצבת רבי יעקב בן הרא"ש בטוליטולה:

נוסח מציבת בעל הטורים
עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ "כְּטַל" תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ אַרְבָּעָה טוּרִים; אֶבֶן הָעֵזֶר וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט לַּנְחֶשַׁלִים/יוֹרֶה דֵּעָה וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּי"בּ בְּתַמּוּז הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שֶׁניִם מִימִינוֹ וְשֶׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֶל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/"שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִיּוֹן"; "כּי שָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה"/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְאַשֵּׁר לְעֹבְדוֹ כְּמֵהִים/וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים; עַל הָאֶבֶן הַרֹאשָׁה אֶבֶן הָעֵזֶר רֹאשׁוֹ בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּה; לְרַגְלָיו אֹרַח "חַיִּים" לְמַעְלָה רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְרַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר;
ספר אבני זכרון

חיבוריו

ארבע טורים

הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

• טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
• טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד.
• טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד.
• טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד.

תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"בית יוסף" שנכתב על ידי ר' יוסף קארו, כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו בגמרא ובראשונים. "נושאי כלים" נוספים הם: הב"ח - רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" הלא הוא הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך ("מפה") ודרישה ופרישה לרבי וואלק כ"ץ מחבר הסמ"ע על שו"ע חושן משפט.

פירוש לתורה.

חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי רמב"ן ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון גימטריאות ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה מהר"ם מרוטנבורג).

פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.

קיצור פסקי הרא"ש

חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.

הנצחתו במדינת ישראל

על שמו רחוב הטורים בירושלים המחובר לרחוב מלכי ישראל גאולה מצדו האחד ומצדו השני מחובר לרחוב יפו.

קישורים חיצוניים

• הכהן, נפתלי יעקב, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" חלק ה' עמוד עג.
• רבנו יעקב בן אשר, שיחות לנוער, חשוון תשי"ז