י"א ניסן תרס"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
== מנהגי י"א ניסן ==
== מנהגי י"א ניסן ==


ביום זה, או ביום שלפניו, נהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לילך לציון חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע.
ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] לילך לציון חותנו כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] זי"ע.


משנת תשל"ב בערך, היו זקני החסידים באים אליו לברכו, ואף הוא היה משיב בברכה.
משנת [[תשל"ב]] בערך, היו זקני ה[[חסידים]] באים אליו לברכו, ואף הוא היה משיב ב[[ברכה]].


במשך השנים תשל"א-תש"נ נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה או בסמוך לו, ולעתים (ברוב השנים?) היה עורך בשעת ההתוועדות "סיום" מסכת באמירת שיחה מענין סיום המסכת ופתיחתה.
במשך השנים [[תשל"א]] -[[תש"נ]] נהג הרבי לקיים [[התוועדות]] ביום זה או בסמוך לו, ולעתים (ברוב השנים?) היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה, מענין סיום המסכת ופתיחתה.


בשנים תשי"ב, תשכ"ב ותשל"א אמר גם מאמר דא"ח.
בשנים [[תשי"ב]], [[תשכ"ב]] ו[[תשל]] אמר גם מאמר [[דא"ח]].


ברוב השנים נהג הרבי לכתוב ביום זה "מכתב כללי" לבני ובנות ישראל, ובו לימוד הוראות מימי ניסן וחג הפסח, וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת תשל"ב ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם בראש-חודש ניסן).
ברוב השנים נהג הרבי לכתוב ביום זה "מכתב כללי" לבני ובנות [[ישראל]], ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]], וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).


מכתבים אלו, וכן מברקי ברכה לאנ"ש, נאספו ונדפסו במהדורות השנים האחרונות של ה"הגדה של פסח", שבהוצאת ה"ועד להפצת שיחות".
מכתבים אלו, וכן מברקי ברכה ל[[אנ]], נאספו ונדפסו במהדורות השנים האחרונות של ה[[הגדה של פסח]], שבהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]].


== מקורות ==
== מקורות ==

גרסה מ־22:32, 12 במרץ 2010

י"א ניסן תרס"ב הוא יום הולדתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, הנשיא השביעי, דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת אדמו"ר הצמח צדק (שעל שמו הוא נקרא), בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולאייב לאביו הגאון, החסיד והמקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, ולאמו, הרבנית חנה.

מנהגי י"א ניסן

ביום זה, או ביום שלפניו, נהג הרבי לילך לציון חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע.

משנת תשל"ב בערך, היו זקני החסידים באים אליו לברכו, ואף הוא היה משיב בברכה.

במשך השנים תשל"א -תש"נ נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה או בסמוך לו, ולעתים (ברוב השנים?) היה עורך בשעת ההתוועדות סיום מסכת באמירת שיחה, מענין סיום המסכת ופתיחתה.

בשנים תשי"ב, תשכ"ב ותשל"א אמר גם מאמר דא"ח.

ברוב השנים נהג הרבי לכתוב ביום זה "מכתב כללי" לבני ובנות ישראל, ובו לימוד הוראות מימי ניסן וחג הפסח, וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת תשל"ב ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם בראש חודש ניסן).

מכתבים אלו, וכן מברקי ברכה לאנ"ש, נאספו ונדפסו במהדורות השנים האחרונות של ההגדה של פסח, שבהוצאת הועד להפצת שיחות.

מקורות

אוצר מנהגי חב"ד