11,044
עריכות
מ
הגהה
אין תקציר עריכה |
מ (הגהה) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה. | במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה. | ||
בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו | בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ"ד ב[[גרמניה]]. | ||
במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי | במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. | ||
במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה. | במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==היהודים באוניברסיטאות== | ==היהודים באוניברסיטאות== | ||
מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק"י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת | מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק"י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת. | ||
==חכמות חיצוניות== | ==חכמות חיצוניות== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}} | ||
חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם תורה, כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}. | חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}. | ||
בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}. | בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}. | ||
עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים. | עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים. | ||
[[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}. עם זאת כמה | [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב"ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש"פ חוקת בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב}}. | ||
==דעת הרבי== | ==דעת הרבי== | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
* האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו' | * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו' | ||
* הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים | * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים | ||
* כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל | * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור | ||
* המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב"ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט"ו.}} | * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב"ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט"ו.}} | ||
* העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה | * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב"ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז"ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה "בן אדם" ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי", הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|"בסוד שיח" ח"ב (הוצאת "ופרצת", תשנ"ב) ע' 11.}}. | במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב"ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז"ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה "בן אדם" ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי", הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|"בסוד שיח" ח"ב (הוצאת "ופרצת", תשנ"ב) ע' 11.}}. | ||
פרשה מיוחדת במינה היתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית באה"ק. בכ"ג תמוז תשי"ג (איגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ללה"ק באג"ק מתורגמות, ח"ב, עמ' 44-43) כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ביחידות בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש את העסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. | פרשה מיוחדת במינה היתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית באה"ק. בכ"ג תמוז תשי"ג (איגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ללה"ק באג"ק מתורגמות, ח"ב, עמ' 44-43) כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ביחידות בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש את העסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ"ל והוסיף: "שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט"א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהי' עי"ז ח"ו באה"ק ת"ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע ג"כ לרוע על הנוער". כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: "וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים עכ"פ כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד"ל" (שמן ששון מחבריך, ח"ב, עמ' 78-77). | ||
===מקרים חריגים=== | ===מקרים חריגים=== | ||
[[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק"ל''']] | [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק"ל''']] | ||
| שורה 77: | שורה 78: | ||
===לימוד הרבי באוניברסיטה=== | ===לימוד הרבי באוניברסיטה=== | ||
כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&id=19419&lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא: | כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&id=19419&lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא: | ||
*דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד | *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות. | ||
*כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}. | *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}. | ||
| שורה 85: | שורה 86: | ||
באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי. | באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי. | ||
[[הרבי הריי"ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח"ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו הייתה מאד לא נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר במשל מיהודי חיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק על רגל אחת{{הערה|התוועדות ש"פ חוקת-בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב ע' 166}}. | [[הרבי הריי"ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח"ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו הייתה מאד לא נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר במשל מיהודי חיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק על רגל אחת{{הערה|התוועדות ש"פ חוקת-בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב ע' 166}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||