חיים בן ציון רסקין

הרב חיים בן ציון רסקין
[[קובץ:|250px]]
לידה	ט"ו סיוון תרכ"ד
פטירה	ז' חשוון תרצ"ט
השתייכות	חסידות חב"ד

הרב חיים בן-ציון רסקין (ט"ו סיוון תרכ"ד - ז' חשוון תרצ"ט) היה חסיד מקושר לאדמו"ר הריי"צ. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתו.

תולדות חיים

הרב חיים בן ציון רסקין נולד נולד בט"ו סיוון תרכ"ד לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה דוברובנא למשפחה חסידית שורשית עד לאדמו"ר הזקן. בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק למוסקבה, שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה.

בהיותו בן תשע-עשרה שנים, בחג השבועות תרמ"ג, התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו באלול תרמ"ג, נשא את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה.

תושבי העיירה רודניא, למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם חסידי קאפוסט. הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מקאפוסט רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק).

שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מקאפוסט. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת שבת, ניגון הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת המאמר דא"ח שזכה אז לשמוע לראשונה.

כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. אדמו"ר הריי"צ עצמו הזכיר זאת באחת משיחותיו בלנינגרד: "גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... "

כבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מרודניא לג'זאטסק הסמוכה למוסקבה. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח ההשכלה שמתחילה לנשוב בעיירתו.

בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת).הילד יצחק רסקין, בן השבע, היה זקוק למלמד ולחיידר שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה בליאזנא. זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת תרע"ו.

מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו

בשנת תרס"א נולד בן הזקונים יעקב יוסף רסקין. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

מאז נהיה לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי.

כמידי שנה, גם לקראת ראש השנה תרע"ז הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות.

בעקבות ימי מלחמת העולם הראשונה שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו התמים יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בג'זאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו.

לקראת ראש השנה תרע"ח, נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה לחרקוב, שם שהה אדמו"ר הרש"ב באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - "הניגון מסלוויאנסק" או כפי הידוע "ניגון רוסטוב" וכן "ניגון הכנה".

מיד עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את רוסיה, נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ואף נכנס ליחידות. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות.

גם לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא מרוסיה והתגורר בלטביה ובפולין, המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר.

בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ביחידות לשנן בעל פה את כל המשניות שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'.

בשנת תרצ"ז חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית.

ביום שלישי, ז' חשוון בשנת תרצ"ט, נפטר ר' חיים בן-ציון בלנינגרד כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר ישראל בלנינגרד.

משפחתו

• בנו, הרב יצחק רסקין - נרצח על ידי הק.ג.ב. בעוון הפצת יהדות.
• בתו, מרת שרה קצנלבויגן - מראשי ועד הבריחה של 'יציאת רוסיה תש"ו' (ה'מומע שרה').
• בנו, הרב לייב רסקין.
• בנו, הרב שלמה רסקין.
• בנו, הרב יעקב יוסף רסקין - מוהל בעל מסירות נפש שזכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון בזמן גלותו באלמא אטא.

קישורים חיצוניים

• שבועון בית משיח גיליון 474
• החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו, חב"ד און ליין
• צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו