מנחם מענדל מנדלזון: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מנדלזון.jpg| | [[קובץ:מנדלזון.jpg|350px|ממוזער|הרב מנחם מענדל מנדלזון]] | ||
הרב '''מנחם מענדל מנדלזון''' ([[תרצ"ח]] - [[כ"ז חשוון]] [[תשע"ב]]) היה רבה של קוממיות, ונשיא "[[קרן השביעית]]". | הרב '''מנחם מענדל מנדלזון''' ([[תרצ"ח]] - [[כ"ז חשוון]] [[תשע"ב]]) היה רבה של קוממיות, ונשיא "[[קרן השביעית]]". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־14:13, 18 במאי 2022
הרב מנחם מענדל מנדלזון (תרצ"ח - כ"ז חשוון תשע"ב) היה רבה של קוממיות, ונשיא "קרן השביעית".
תולדות חיים
נולד בשנת תרצ"ח בקריית אתא לרב בנימין מנדלזון. בילדותו למד בכפר אתא, ובגיל 10 עבר ללמוד ב"ישיבת בית אברהם" בירושלים. בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת שפת אמת, והיה מקורב לאדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר. הוסמך לרבנות על ידי רבי ברוך שמעון שניאורסון ורבי ישראל יצחק רייזמן.
נישא למרת בילא חיה, בתו של רבי יוסף מאיר פולק.
לאחר נישואיו התגורר בירושלים, ולמד כעשרים שנה בכוללים של חסידות בעלז ושל ישיבת שפת אמת. בשנת תשכ"ד ייסד שיעור תורני לעולים חדשים בני עדות המזרח בשכונת בקעה בירושלים, ומסר את השיעור בקביעות במשך שמונה עשרה שנה. היה ממייסדי רשת שיעורי התורה "תורה ויהדות לעם", יחד עם רבי חיים ברים ורבי מרדכי דוד לודמיר.
לאחר פטירת אביו בכ"ד באייר תשל"ט מונה בנו רבי מנחם מנדל כממלא מקומו ברבנות בקוממיות, וכיהן כרב המושב למעלה משלושים שנה.
היה מראשי הפעילים למען קיום מצוות שמיטה, ושימש כנשיא "קרן השביעית".
קשריו עם חב"ד
הרב מנדלזון היה מידידי חב"ד וכן השתתף בקביעות בהתוועדויות של חסידי חב"ד.
בשנת תשמ"ב כשהגיע הרבי לגבורות, שלח הרב מנדלזון מדברי התורה של אביו לקובץ "שער הדרום" שיצא לאור לכבוד י"א בניסן, ובין היתר כתב:"כאשר כל ימיו של אאמו"ר זצ"ל לא מש מלהחדיר האמונה בביאת משיח צדקנו ובגדולי ובגאוני הדור זי"ע שעסקו למהר ביאתו... יהיה בוודאי הפרסום מדבריו באכסניה לכבוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א - המפיץ ומחדיר הגעגועים לביאת המשיח - נייחא לעילוי נשמתו (= של הר"ב מנדלזון) בגן עדן".
בביקורו אצל הרבי באלול תש"נ, אמר הרב מנדלזון לרבי שבתור שכן טוב הוא רוצה לבקש ברכת הרבי עבור מוסדות ליובאוויטש בקרית גת (השוכנת ליד קוממיות) - שהיו אז במצב כספי קשה. הרבי בירכו "שיהיה קוממיות בכל הפרטים ובכל העניינים".
כשהזכיר הרב מנדלזון שיש קשיים בהשגת האמצעים לקיום המוסדות, שבהם לומדים כאלף תלמידים, הורה לו הרבי להקים בית דין ולפסוק הוראה ביחס להצלחתם הכלכלית של מוסדות אלו. הרבי אף הצביע לפניו על הלכה ברמב"ם שתהיה המקור לפסק הדין, ובירכו שהפסק שלהם יתקבל במרומים ויפעל פעולתו. ואכן כך עשו, והדבר הסתדר[2].
