הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:ישראל בטח בהשם/פיצול בחבד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 19: שורה 19:
  
 
==רקע==
 
==רקע==
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.
 
  
 
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==
 
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==

גרסה מ־15:02, 28 באפריל 2022

התפצלות חסידות חב"ד (תשנ"ד)
לערך הרבי שליט"א.jpeg
אדמו"ר שליט"א, הפיצול החל לאחר הסתתרותו מעייננו
תאריך התחלה ג' תמוז תשנ"ד, לאחר הסתתרות אדמו"ר שליט"א
ענפים שקמו הענף המשיחסטי, הענף המתון
משך הפיצול 27 שנים, 9 חודשים ו־24 ימים
מייסדי הענפים הענף המשיחיסטי - זמרוני ציק, דוד נחשון.

הענף המתון - חיים יהודא קרינסקי.

אירועים משמעותיים הקמת מוסדות חב"ד כפולים וקביעת כינוסים שונים
ראו גם

התפצלות חסידות חב"ד היה מאורע היסטורי בו התפצלה בהדרגתיות חסידות חב"ד למספר ענפים. הדבר התרחש לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"ו, במהלכו שלושה מבניו (המהרי"ל, הרחש"ז, והמהרי"ן) פתחו חצרות נפרדות מחב"ד-ליובאוויטש. ממשיך דרכו הרשמי של הצמח צדק היה בנו הצעיר אדמו"ר המהר"ש ששימש באדמו"רות בליובאוויטש[1] ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: רבי יהודה לייב שהיה אדמו"ר בעיירה קאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שהיה אדמו"ר בעיירה ליאדי, ורבי ישראל נח שהיה אדמו"ר בעיירה ניעז'ין.

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחסידות חב"ד - ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת תרפ"ג, לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי שמריה נח שניאורסון, שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.

רקע

חב"ד ליובאוויטש והפיצול

הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש

שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:

הענף המתון

הענף המתון, הוא הענף אליו משתייכים רוב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

בענף עצמו ישנם כמה סוגי דרגות, ובפועל הענף כולו טוען שבג' תמוז תשנ"ד קרה לא אחר מאשר הסתלקות.

הענף המשיחיסטי

הענף האמצעי

יש הטוענים כי קיים ענף נוסף בחב"ד - הענף האמצעי, הענף דוגל בשיטטיות בה הוא לא מזדהה עם אף צד, הוא נוהג לכנות את הרבי כ'נשיא דורנו' ללא שום כינוי אחר אשר יקבע את מעמדו לצד זה או אחר.

יש המגדירים אותו כאגף נוסף בענף המתון של חסידות חב"ד.

הקריאות והנסיונות לאחדות

  1. על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של הצמח צדק, להרחבה ראה בפסקה הצוואות, פסק הבית דין והפיצול