משתמש:ישראל בטח בהשם/פיצול בחבד

התפצלות חסידות חב"ד (תשנ"ד)
אדמו"ר שליט"א, הפיצול החל לאחר הסתתרותו מעייננו
תאריך התחלה	ג' תמוז תשנ"ד, לאחר הסתתרות אדמו"ר שליט"א
ענפים שקמו	הענף המשיחסטי, הענף המתון
משך הפיצול	27 שנים, 9 חודשים ו־24 ימים
מייסדי הענפים	הענף המשיחיסטי - זמרוני ציק, דוד נחשון. הענף המתון - חיים יהודא קרינסקי.
אירועים משמעותיים	הקמת מוסדות חב"ד כפולים וקביעת כינוסים שונים
ראו גם

התפצלות חסידות חב"ד היה מאורע היסטורי בו התפצלה בהדרגתיות חסידות חב"ד למספר ענפים. הדבר התרחש לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"ו, במהלכו שלושה מבניו (המהרי"ל, הרחש"ז, והמהרי"ן) פתחו חצרות נפרדות מחב"ד-ליובאוויטש. ממשיך דרכו הרשמי של הצמח צדק היה בנו הצעיר אדמו"ר המהר"ש ששימש באדמו"רות בליובאוויטש ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: רבי יהודה לייב שהיה אדמו"ר בעיירה קאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שהיה אדמו"ר בעיירה ליאדי, ורבי ישראל נח שהיה אדמו"ר בעיירה ניעז'ין.

במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחסידות חב"ד - ליובאוויטש. הפיצול הסתיים בשנת תרפ"ג, לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי שמריה נח שניאורסון, שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.

רקע

לאדמו"ר הצמח צדק היו שבעה בנים: רבי ברוך שלום שניאורסון, רבי יהודה לייב, רבי חיים שניאור זלמן, רבי ישראל נח, רבי יוסף יצחק, רבי יעקב, ורבי שמואל - אדמו"ר המהר"ש.

חב"ד ליובאוויטש והפיצול

חב"ד ליובאוויטש כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה אדמו"ר המהר"ש.

מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' יקותיאל מליעפלי על דבר פטירתו של הצמח צדק, הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע לליובאוויטש לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר "עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות" .

מסופר שהחסיד ר' שמואל דב מבוריסוב שאל את אדמו"ר המהר"ש מה יהיה עם החסידים, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש"אל תדאג, זה לזמן קצר"^{[דרוש מקור]}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) בחודש חשון שנת תרכ"ז נפטר המהרי"ל מקאפוסט, וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.

עד שנת תרפ"ג התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של אדמו"ר הריי"צ.

הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש

שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:

חב"ד קאפוסט

ערך מורחב – חסידות קאפוסט

• 

  ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של אדמו"ר הצמח צדק

• 

  מצבתו של המהרי"ל, מייסד חסידות קאפוסט בעיירה קאפוסט

מייסד הענף היה המהרי"ל מקאפוסט.

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני אדמו"ר הזקן, נהרו אליו מרבית החסידים, והענף חב"ד קאפוסט היה בתחילה הענף הגדול ביותר בחסידות חב"ד. בחגי תשרי של שנת תרכ"ז התאספו בחצרו של המהרי"ל רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד

המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל המגן אבות. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי שלום דובער שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה רציצא, ורבי שמריהו נח שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה בוברויסק.

הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג.

חב"ד ליאדי

ערך מורחב – חסידות ליאדי

מייסד הענף היה רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. עוד לפני שאדמו"ר הצמח צדק הסתלק, היו חסידים רבים שנקשרו לאלו, כגון החסיד ר' מרדכי יואל דוכמן מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של המהרי"ל מקאפוסט נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו לרחש"ז שהתגורר אז עדיין בעיירה ליובאוויטש, כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' מרדכי מליעפלי), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד.

כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת תרכ"ח, בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:"ודור רביעי ישובו הנה". עד שהגיע לליאדי הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים.

חסידות חב"ד ליאדי התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי יצחק דובער שניאורסון (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי לוי יצחק מסירטשין שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי לליובאוויטש ומקצתם לחב"ד קאפוסט. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.

חב"ד ניעז'ין

ערך מורחב – חסידות ניעז'ין

מייסד הענף היה רבי ישראל נח שניאורסון בנו של הצמח צדק.

הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת תרכ"ח ועד לשנת תרמ"ג, לאחר פטירתו של רבי ישראל נח שניאורסון בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין לחב"ד קאפוסט ומקצתם לליובאוויטש.