רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)

אהל הרבנית רבקה

הרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש בזיווג שני, ניהלה את הגשמיות של החצר ליובאוויטש, רבים מהסיפורים שנכתבו על ידי נכדה אדמו"ר הריי"צ שמע ממנה, כשהוקמה תומכי תמימים ליובאוויטש, נרתמה להקמת מטבח הישיבה וחדרי הלינה.

ימי קטנותה

נולדה לאביה הרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב ולאמה הרבנית חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקצ"ג או בי' בחשוון תקצ"ה בעיירה ליובאוויטש.

בכ"ד אייר תקצ"ז נפטר אביה ר' אהרן אלכסנדרוב.

בצעירותה שמעה מאימה סיפורים רבים על רבותינו נשיאנו, ואף קיבלה ממנה ספר הכתוב בכתב ידו של אביה הכולל סיפורים ששמע.

בשנת תר"ג נישאה אימה לר' אהרון זסלבסקי בן הרבנית פריידא, והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'.

בשנת תר"ה חלתה אימה ובי' אדר תר"ו נפטרה, אירוע זה השפיע על בנותיה עמוקות. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש מנחם אב תר"ו סבתה, הרבנית שיינא אספה אותה ואת אחותה צביה גיטל למפרט וגידלה אותם בביתה.

שידוכה ונשואיה

בח' בסיוון תר"ח נשא אדמו"ר המהר"ש את רעייתו הרבנית שטערנא שניאורסון, בת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), אך כעבור שלושה חודשים נפטרה הרבנית שטערנא. בעקבות כך שלחה הרבנית שיינא לחתנה אדמו"ר הצמח צדק, בקשה לשדך את בנו אדמו"ר המהר"ש עם אחת מנכדותיה שהתייתמו הרבנית רבקה ואחותה הגדולה צביה גיטל. מכיון שאותו זמן היו על הפרק הצעות שידוך אחרות, הצעה לא מומשה.

בשנת תר"ט, הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב אברהם הכהן - רב העיירה ליובאוויטש, הרב זלמן מינאוויטש ורבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), לדון בעניין השידוך עם האחיות.

במהלך הדיונים נזכר אדמו"ר המהר"ש כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.

על כן פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות אך לא הכריע עם מי מהן. כאשר נודע לאדמו"ר הצמח צדק על החלטת בית הדין נהנה מאד, הוא תמך בהצעה וסיפר בשבח אביהן ר' אהרן.

כעבור מספר חודשים התכנס שוב בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו אדמו"ר המהר"ש והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.

בחודש ניסן תר"י-(ט) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, וסיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את רבקה הצעירה יותר. אדמו"ר הצמח צדק קרא אליו את האחות הבכורה צביה גיטל והבטיחה שהוא ידאג לה כמו אב לביתו, כמו כן שאלה האם היא מוחלת ונענה בחיוב. עוד באותו ערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה לאדמו"ר מהר"ש ברוב עם ובפאר גדול.

ביום ה', י"א בניסן תר"י, נערכה חתונת אדמו"ר המהר"ש והרבנית רבקה, בפאר והדר.

מנהלת ה'חצר'

כידוע אדמו"ר האמצעי היה מנותק מגשמיות, עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר חסידות חב"ד בליובאוויטש הרבנית שיינא.

יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק), עם פטירת הרבנית חיה מושקא בח' טבת תרכ"א, הסתגר אדמו"ר הצמח צדק בחדרו והפקיד את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהולה הגשמי של החצר.

בכתבי אדמו"רי ליובאוויטש והחסידים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר.

בעלת צדקה וחסד

כך מתאר את החסדים שלה נכדה, אדמו"ר הריי"צ:

"היא הייתה מפורסמת כבעלת צדקה גדולה שטוב לבה לא ניתן להערכה. אדמו"ר מהר"ש היה היחיד מאדמו"רי ליובאוויטש שחי בעשירות אך ככל שנתן לה יותר כך היה לה פחות שכן היא נהגה לחלק הכל לנצרכים כאשר לא היה לה האומץ לבקש כסף מבעלה הייתה ממשכנת את תכשטי' ובכסף שקיבלה השתמשה לצדקה".

סיפורים מצדקותיה וחסדיה סיפר הרבי מלך המשיח בכמה הזדמנויות.

בעלת שמועה

משחר ילדותה אספה הרבנית סיפורים שונים, ברובם על אדמו"רי ליובאוויטש, סיפורים אלו סיפרה לאדמו"ר הריי"צ, ומהם נוצרו ספר הזכרונות ליקוטי דיבורים, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד ועוד. אלפים מהם לא באו בדפוס, והולכים ונדפסים בסדרת "רשימות היומן - אדמו"ר הריי"צ".

בליל שבת היו מגיעים אליה נשים מכל ליובאוויטש והיא הייתה קוראת בפניהם צאינה וראינה, יוסיפון ושארית ישראל.

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש

בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו הסתלקה.

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש המשיכה הרבנית לדור בדירתו שבחצר ליובאוויטש.

אדמו"ר הרש"ב היה מבקרה מידי יום, ודברים רבים היה נוהג לעשות בדירתה, כגון אפיית מצות.

רבים מתלמידי התמימים דתומכי תמימים ליובאוויטש היו סועדים על שולחנה.

ב'תומכי תמימים'

מיד עם הקמת תומכי תמימים ליובאוויטש בט"ו באלול תרנ"ז נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.. היא הקימה בעצמה את בית התבשיל של הישיבה, והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי.

יחסה אל תלמידי הישיבה היה כאל בנים ממש, מלבד אשר תלמידי הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו"ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת תומכי תמימים ומוהרש"ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: "מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם...". היא הייתה מכנה את התמימים "די קינדער".

הסתלקותה

בשנותיה האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא, וכל אותו הזמן דיברה שתסתלק בגיל שמונים, זאת כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים.

ביום חמישי ט' בשבט תרע"ד, לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה אדמו"ר הצמח צדק ובעלה אדמו"ר המהר"ש.

במהלך הלילה שהה אדמו"ר הריי"צ ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להודיעו על המצב, כיוון שהיה אז מחוץ למדינה.

לעת בוקר של י' בשבט תרע"ד, ביקשה מהרבי הריי"צ את הסידור, היא קראה קריאת שמע והתפללה תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן הניחה את ידיה על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה" הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה.

לאחר הפטירה התלבט אדמו"ר הריי"צ היכן לקברה - האם באהל הרבניות או באוהל אדמו"ר המהר"ש, וכיוון שאדמו"ר הרש"ב ששהה אז בחו"ל היה כבר בתוך שבת, לא הייתה אפשרות להיוועץ עמו. לבסוף החליט אדמו"ר הריי"צ לקברה באוהל המהר"ש וכאשר חזר אדמו"ר הרש"ב אמר לו 'יפה עשית'.

בזמן ההלוויה בכה אדמו"ר הריי"צ מאד, ונשען על מלווים לגודל צערו. הוא חזר ואמר שוב ושוב 'נטלה עטרת תפארת משפחתנו'. הוא אמר לא' ממלויו: "כאשר נכנסים לרביים שיכנסו גם אליה, היא הכירה את כולם'.

לאחר ההלוויה החל א' החסידים לבכות מאד, כאשר שאלוהו: "מדוע אתה בוכה, הרי..." אמר "ראו כמה סובל הרבי שליט"א".

בשנת ה'תש"ב יסד הרבי הריי"צ את מוסדות "בית רבקה" - רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה.

לקריאה נוספת

• דברי ימי הרבנית רבקה מאת אדמו"ר מוהריי"צ.

משפחתה

בעלה: אדמו"ר המהר"ש

בניה:

• רבי אברהם סענדער
• רבי שניאור זלמן אהרן
• רבי שלום דובער
• רבי חיים משה
• רבי מנחם מענדל

בנותיה:

• הרבנית דבורה לאה
• הרבנית חיה מושקא

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא