ישעיהו משולם זושא שובאוו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
*חתנו, הרב אברהם פלדמן
*חתנו, הרב אברהם פלדמן
*בן דודו, הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]
*בן דודו, הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]
*נכדו, ר' ישעי' זוסיא פלדמן
*נכדו, הרב [[ישעיה זוסיא פלדמן]]
*נכדו, ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]]
*נכדו, ר' [[זלמן טוביה אבלסקי]]
*נינו, ר [[ישעיה זושא וילהלם]]
*נינו, ר [[ישעיה זושא וילהלם]]

גרסה מ־09:04, 29 במרץ 2022

הרב שובאוו

הרב ישעיהו משולם זושא (זוסיא) שובּ[1] (תרל"וי"ד בסיוון ת"ש) היה רבה הראשי של ברית המועצות תחת שלטון האימה הקומוניסטי, שימש הרב של בית הכנסת החב"די המפורסם 'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.

תולדות חיים

נולד בשנת תרל"ו לערך בעיר "סרדינה בודע" שבאוקראינה לאביו ר' טוביה שהיה שוחט ובודק בעיירה החסידית בוברויסק. נקרא על שם זקנו ר' משולם זוסיא מאניפולי, וככל הנראה נקרא גם ישעיה על שם זקנו של"ה הקדוש.

היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו חסידיו של אדמו"ר הזקן והנשיאים שלאחריו, מקושר לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.

בצעירותו למד אצל רבי אליעזר גורדון מטעלז[2] הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.

לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת תומכי תמימים שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.

את ידיעותיו בתורת הנגלה ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות ליטאיות, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם ליובאוויטש עצום.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות עד שנקרא לכהן כרבה של מוסקבה, ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי 'דער בוידער רב'. היה ידוע כגאון חסידי וכעובד ה' גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה בדביקות ואריכות.

גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה[3], ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.

מצבתו בבית החיים בעיירה מלחובקה

נפטר בי"ד סיון בשנת ה'ת"ש ונקבר במוסקבה.

לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במצבה נכתב: שובּ.
  2. היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר
  3. עדות ר' זלמן לייב אסטולין