אופקים

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

השליח הרב ישראל הרשקוביץ

העיר אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת תשע"ד מונה היישוב 25,295 תושבים.

תחלת הקמת מוסדות חב"ד באופקים הייתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת תש"ע) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד.

במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד לכדי קהילה חב"דית למופת. ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

מנהל הפעילות הוא, הרב מנחם סגל, וסמנכ"ל המוסדות מנהל רשת גני חב"ד באופקים הוא הרב אבנר אמיתי.

ימי בראשית

בתחילת קיץ תשט"ו הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מאיראן ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-‏90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו לעיירה עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ"ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.

כאשר הרב ישראל הרשקוביץ שליח הרבי לאופקים, הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, החל למסור שיעורי תורה. רבים מהם למדו במוסדות חב"ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב"ד. באותם ימים הרבי עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.

כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של המתנגדים עשו את שלהם.

שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון (ידידו שסייע לו רבות מאז פתיחת הבית חב"ד ועד היום) שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!"

הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים".

חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.

הרבי רוצה הנהלה לבית חב"ד

הגנים פרחו וכך גם הפעילות התפתחה. במשך תקופה שלחו לרבי מלך המשיח דו"חות על הפעילות, אך לא זכו לקבל תשובות.

באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת בית חב"ד באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקוה', מתח חץ וכתב 'כמובן'".

בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב מאיר מארק, שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את בית חב"ד מכבים-רעות.

בית ספר חב"ד

רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב"ד. אצל רבים מהם זו הייתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב"ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב"דיות.

כמו מתבקש מאליו הייתה הדרישה לפתוח בית ספר חב"ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב"ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.

בתחילת חורף תשנ"ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור הייתה רבת משמעות בתולדות בית חב"ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ.

הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות 'אגרות קודש', וקיבל תשובה:

בשמחה נודעתי... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות "בית שרה". ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובוודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות.

גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ"ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח ממו"ח אדמו"ר שליט"א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה"מרכז לענייני חינוך" הוא מו"ח אדמו"ר שליט"א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו'... (חלק כא עמוד ס).

לאחר תשובה כה ברורה, החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה"ד ר' ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב"ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.

72 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב"ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.

בנתיים נפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. בנוסף לזה מפעיל הבית חב"ד בית תבשיל לנזקקים.

מוסדות חב"ד בעיר

ברשת גני חב"ד בעיר ישנם 5 גנים ובהם לומדים כמאה וחמישים ילדים. בית ספר לבנים - 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', ו'בית ספר לבנות חב"ד', חטיבת ביניים 'מעיינות חיה'.

בית חב"ד מפעיל את 'מרכז החסד - בית התבשיל' אשר הוקם בשנת תשס"א. בית התבשיל פועל לאורך השנה כולה, וכן בערבי חגים למשפחות נזקקות, ותיקים ועולים חדשים, קשישים וגלמודים הזקוקים לתמיכה במזון. הפעילות מסתכמת בחלוקת כ400 ארוחות חמות מידי יום. וכן חלוקת סלי מזון לפני חגי תשרי וחג הפסח ל700 משפחות. מאות שמיכות לקראת החורף, וכן חלוקת ביגוד לקשישים ומשפחות נזקקות ועוד.. בס"ה במשך השנה בית התבשיל מחלק כ70,000 ארוחות צהריים.

לקראת י"ט כסלו תשס"ו בית חב"ד הפיץ ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא' הק'. על המכתב חתומים גם הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים. והרב יוסף אביטל מרבני העיר.

בחשוון תשס"ח החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770' נבנה, על שטח של 400 מ"ר ומשתרע לגובה של 4 קומות. עלות הפרוייקט מוערכת במליון דולר. הבניין יכיל: בית כנסת ו"חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מקווה לגברים, חדרי לימוד, משרדים ועוד.

לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חבד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מונה כ40 בחורים.

ידידי בית חב"ד הם, פטרון מוסדות החינוך והחסד עו"ד הרב ישראל שולמן ויו"ר חוג הידידים - ניו-יורק הרב נחום מרקוביץ'.

קהילה חב"דית

במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב"דית למופת. נכון לשנת תש"פ הקהילה מונה כ40 משפחות כן ירבו.

ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

האנשים שמאחורי המוסדות

• הרב ישראל הרשקוביץ - שליח הרבי יו"ר המוסדות ורב הקהילה
• הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד
• הרב רון אהרון - מנהל הפעילות
• הרב ישראל ליפשיץ - סמנכ"ל הפעילות
• הרב שימי הרשקוביץ - רכז בתי חב"ד בעיר
• הרב שניאור קניג - מנהל "בית התבשיל" ובית חב"ד המרכזי
• הרב שמעון דהן - מנהל בית כנסת חב"ד המרכזי
• הרב מנחם סגל - מנהל בית כנסת חב"ד שכונת הרי"ף והספרייה החסידית
• הרב יצחק מרום - מנהל בית כנסת חב"ד לצעירים
• הרב שניאור ארבוב - מנהל המרכז לענייני יהדות
• הרב ישראל בורנשטיין - ראש ישיבת חב"ד לשעבר
• הרב מענדי ברדוגו - מנהל תלמוד תורה
• הגב' רינה אלהרר - מנהלת בית הספר
• הרב משה עבאדה - מנהל תחום שיעורי תורה
• הרב זאב גכטמן - מנהל פעילות בקרב העולים ממדינות חבר העמים
• הגב' צביה ליפשיץ - מנהלת נשי ובות חב"ד אופקים
• הגב' פנינה גכטמן - סמ"נכלית נשי ובנות חב"ד אופקים
• הרב מנדי פרקש - מנהל סניף צ"ה בעיר
• עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות
• ר' נחום מרקוביץ - יו"ר חוג ידידי המוסדות
• מייסד חוג הידידים מר ברוך חי - ניו-יורק.

קישורים חיצוניים

• לאתר חב"ד אופקים