משתמש:קודש לנשיא הדור/שיעורים בספר התניא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
במוצאי שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"כ]]{{הבהרה|תאריך}}, שנת המאתיים להסתלקות [[הבעל שם טוב]] החל הרב [[יוסף ויינברג]] במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]] ו[[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] מעל גלי ה[[רדיו]]{{ | במוצאי שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"כ]]{{הבהרה|תאריך}}, שנת המאתיים להסתלקות [[הבעל שם טוב]] החל הרב [[יוסף ויינברג]] במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]] ו[[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] מעל גלי ה[[רדיו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52749 [[התוועדות]] לציון 50 שנה לשיעורי [[תניא]] ברדיו] {{אינפו}}}}, פעולה שהועתקה מפעולות צעירי חב"ד בארץ הקודש, שם נמסרו השיעורים על ידי המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]] וזכו להצלחה רבה בהפצת מעיינות החסידות{{הערה|הרב ויינברג הציע זאת כבר שנה קודם לכן, אך הרבי אמר כי עוד לא הגיע הזמן לכך.}}. | ||
תוכן השיעורים היה על פי הביאורים ששמע הרב ויינברג מהמשפיעים בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]] והביאורים המקובלים בכל הדורות, וכן על פי ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] המפוזרים ב[[תורת החסידות]]. | תוכן השיעורים היה על פי הביאורים ששמע הרב ויינברג מהמשפיעים בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]] והביאורים המקובלים בכל הדורות, וכן על פי ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] המפוזרים ב[[תורת החסידות]]. | ||
גרסה מ־01:56, 4 באוקטובר 2021
שיעורים בספר התניא, הינה סדרת ספרים של פירוש באידיש על ספר התניא, מתוך השיעורים שניתנו על ידי ר' יוסף וינברג ברדיו בהוראת הרבי. הפירוש תורגם לשפות: לשון הקודש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסיץ ושפות נוספות.
היסטוריה
במוצאי שבת פרשת יתרו תש"כ[דרושה הבהרה], שנת המאתיים להסתלקות הבעל שם טוב החל הרב יוסף ויינברג במסירת שיעורים בספר התניא ושיחותיו הקדושות של הרבי מעל גלי הרדיו[1], פעולה שהועתקה מפעולות צעירי חב"ד בארץ הקודש, שם נמסרו השיעורים על ידי המשפיע הרב נחום גולדשמיד וזכו להצלחה רבה בהפצת מעיינות החסידות[2].
תוכן השיעורים היה על פי הביאורים ששמע הרב ויינברג מהמשפיעים בישיבת תומכי תמימים וורשא והביאורים המקובלים בכל הדורות, וכן על פי ביאורי רבותינו נשיאינו המפוזרים בתורת החסידות.
הרבי היה מעורב רבות במסירת השיעור, כאשר לפני כל שיעור היה נוהג למסור לרבי על גבי דפים את תוכן השיעור, והרבי היה מגיה את תוכנם ומחזיר לו אותם[3].
דפי אלו היוו את הבסיס לעריכת הספרים שנדפסו לימים בארבעה כרכים תחת השם "שיעורים בספר התניא", ומאוחר יותר אף תורגמו מאידיש לעברית ונדפסו תחת סניף קה"ת כפר חב"ד.
מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור[4].
משתתפים נוספים במסירת השיעור היו הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים והרב משה פנחס כץ.
בשנת תשמ"ב הסתיים המחזור הראשון של הלימוד בתניא, והוצע להדפיס את הביאורים בספר. הרבי אישר את ההצעה, והורה לתרגם את הספר בשפות שונות.
סדרה זו הינה אחד המקורות העיקריים לביאורי הרבי על התניא, ומתייחדת בכך שזהו הפירוש היחידי המלא המקיף את כל התניא שעבר את הגהת ואישור הרבי ובכך מהווה ספר העזר המוסמך והמדוייק ביותר ללימוד התניא.
קישורים חיצונים
- הספרים בלשון הקודש, בגירסת PDF באתר היברובוקס: חלק א' - ליקוטי אמרים • חלק שלישי - שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה • חלק רביעי - אגרת הקודש וקונטרס אחרון
- הספר בגירסת טקסט באתר בית חב"ד
- שלום יעקב חזן, הרב ווינברג מספר: כך הגיה הרבי את השיעורים בתניא
בתוך שבועון בית משיח - 
- קובץ היובל - שידורי חסידות ברדיו
- ↑ התוועדות לציון 50 שנה לשיעורי תניא ברדיו
- ↑ הרב ויינברג הציע זאת כבר שנה קודם לכן, אך הרבי אמר כי עוד לא הגיע הזמן לכך.
- ↑ ראו שלשלת היחס בתולדות אדמו"ר שליט"א: (תש"כ) "החלו שיעורי תניא ב"ראדיא" (השיעורים מוגהים ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א).
- ↑ כך לדוגמא הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים בליל ניטל שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר סיפורי חסידים.